שבועות- מהות החג/ מאת: אהובה קליין

מאת: אהובה קליין

אל: Ahuvak @ bezeqint.net

את חג השבועות אנו חוגגים בתאריך: ו' בסיוון, והמקור לכך הוא: " שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה [כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת יום ראשון של חג הפסח] תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך " [דברים ט"ז, ח- י].

לחג כמה שמות:

א] חג השבועות : מעניין כי התורה איננה מציינת את התאריך המדויק של החג- כפי שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג הפסח וחג השבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו סופרים שבע שבתות עד חג השבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא כ"ג] " וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות ". וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים ", וכמו שאדם מצפה למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב - כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן לו את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו ובעצמו מראה גדול ונורא: " וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.. " [שמות כ, ט"ו]. במעמד הר סיני - עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד. מטרת נתינת התורה - היא לשם כריתת ברית בין עם ישראל למלך מלכי המלכים - כתוצאה מכך עם ישראל מצווה לקיים את מצוות התורה ובכך יגיע לדרגה של: " ממלכת כוהנים וגוי קדוש ",
ובעתיד לבוא בזמן הגאולה - עם ישראל ישמש אור לגויים.

ראיתי מדרש יפה [מדרש שוחר טוב פרק ס"ח] המספר: כי הר סיני היה קדוש עוד בטרם מתן תורה - לפי שהוא ניתלש בחלקו מהר מוריה - המקום בו נעקד יצחק.*

המשותף לשני ההרים הוא: הניסיון והיראה. בהר מוריה אברהם היה ירא אלוקים ועמד בניסיון הקשה, כפי שהקב"ה אומר: " עתה ידעתי, כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך, את יחידך ממני "; ובהר סיני, עם ישראל עמד בניסיון לקבל את התורה, והוא קיבל זאת ביראה רבה.

ג] חג הבכורים: כידוע - חג השבועות הוא אחד מבין שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות, כפי שהתורה מתארת זאת: " וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' [הכוונה לחיטה החדשה] בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם ".

היו נוהגים לעלות לרגל לבית המקדש להביא מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובעיקר - משבעת המינים כדי להודות לקב"ה על פרי הארץ.

ד] חג הקציר: בלשון התורה: " וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה.. " [שמות כ"ג, ט"ז]. חג זה חל בעונת הקציר- לכן נקרא בשם : חג הקציר.

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה פ"א מ"ב: " בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן ", כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

המנהגים בחג:

א] תיקון ליל חג השבועות - המשמעות להיות ערים בליל החג ולעסוק בלימוד תורה. והסיבה היא: לפני מתן תורה - בני ישראל נרדמו וישנו כל הלילה ולא קיימו את ההכנה למתן תורה כראוי, וכדי לכפר על מעשה זה - אנו לומדים תורה בליל חג השבועות.

ב] לפנות בוקר קוראים את פרק י"ט בחומש שמות המתאר את מעמד הר סיני, והמשמעות היא: כאילו אנו עומדים מחדש למרגלות ההר לקבל את התורה.

ג] קריאת מגילת רות, מדוע?
1] לפי שהאירוע המתואר במגילה אירע בעונת הקציר, "בתחילת קציר שעורים"- כפי שמתואר במגילה.
2] דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות והיה הנין של רות.
3] רות המואבייה קיבלה על עצמה יהדות כשם שעם ישראל קיבל את התורה.
4] לפני מעמד הר סיני קיימנו רק שבע מצוות בני נח, במעמד הר סיני נוספו לנו עוד רו"ת מצוות סך הכול- 606 מצוות = רו"ת ועוד 7= תרי"ג מצוות.
5] חז"ל אומרים: " ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" רו"ת מסמלת את החסד והנאמנות- ככלתה של נעמי לכן זכתה להיות האם של שושלת מלכות דוד.

ד] אכילת מאכלי חלב בחג השבועות:
1] חלב בגימטריא: 40 – המזכיר לנו ארבעים יום וארבעים לילה שבהם שהה משה בהר סיני.
2] עדיין לא היו להם כלים לבשר בנפרד ולחלב בנפרד, לכן אכלו מאכלי חלב בלבד.
3] קישוט בתי הכנסת בירק לכבוד החג - הוא הביטוי לחג הקציר ויום הבכורים וזכר למתן תורה, לפי חז"ל : הר סיני היה מכוסה כולו בירק.

לסכום: חג מתן תורה הוא חג המאחד את כל עם ישראל מחדש ומחזיר אותו לקבלת התורה שנית .
יהי רצון שאחדות זאת בעם תימשך גם לתוך חיי היום, יום ובכך נזכה בקרוב לגאולה שלמה.