מאת: אהובה קליין
ראש השנה הוא יום הדין - מדוע?
מאת: אהובה קליין.
ראש השנה הבא עלינו לטובה - מופיע בתאריך : א' תשרי – המקור במקרא : "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם" [במדבר כ"ט, א]
מקור נוסף: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זיכרון תרועה" [ויקרא כ"ג, כ"ד]
עם ישראל מתחיל את הכנותיו הרוחניות כבר מתחילת חודש אלול - הנחשב לחודש הרחמים והסליחות וכך נוהגים קהילות ספרד האומרים סליחות ותוקעים בשופר בשעות הבוקר המוקדמות. ואילו קהילות אשכנז - אומרים סליחות שבוע קודם החג.
השאלות הן:
א] מה רומז לנו האריה ששאג ?
ב] מאין כי ראש השנה – הוא יום הדין?
תשובות.
"אַרְיֵה שָׁאָג.."
דורשי רשומות מזכירים את דברי הנביא עמוס: " אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]
ומסבירים: "אריה" = ר"ת אלול- ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא, רבה ,על כך ראיתי הסבר יפה.
הרב אליהו שלזינגר מסביר בספרו "אלה הדברים על התורה":
כאשר אדם הולך לבקר אריה בגן חיות - אין הוא ירא מפניו , היות והוא מרגיש מוגן כאשר האריה נמצא בתוך הכלוב. והוא אף שמח לראותו, אך לא כן כאשר יפגוש את האריה ברחובה של עיר - אז יתמלא האיש בפחד וחרדה.
מכאן, כאשר האריה נמצא מאחורי מחיצה, אין האדם פוחד, אך כאשר האדם פוגש אותו מחוץ למחיצה - הבהלה היא גדולה!
הנמשל: אנשים יראי שמים וצדיקים חשים פחד גדול בתקופה של ימי התשובה סמוך לראש השנה - כי אין מחיצה בינם לבין בורא עולם. ואילו אנשים פשוטים - אינם חשים פחד , גם לא בימי הדין - מהטעם – שקיימת מחיצה בינם לבין בוראם.
זו הזדמנות לכולנו לבדוק את עצמנו האם יש מי מאתנו שלא חש יראה בימים אלה לקראת יום הדין - עליו מוטלת עבודת קודש להסיר את המחיצה – בינו לבין בוראו. ולהיות מאלה: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
ראש השנה - הוא יום הדין.
כך קבעו חז"ל. אך נשאלת השאלה מדוע ראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם?
על כך הרבה טעמים, אך ישנה סיבה אחת עיקרית שניתן להבין על פיה את כל ענייני ראש השנה כפי שמסביר: רבינו נסים- הר"ן: על פי הגמרא [מסכת ראש השנה, ט"ז, א]:
ראש השנה נחשב ליום הדין: מהטעם: שאדם הראשון חטא באותו יום וכמו שאדם הראשון עשה תשובה ביום זה ויצא זכאי, כך גם אם אדם חוטא ואחר כך עושה תשובה.- הקב"ה סולח לו על כל עוונותיו.
האריז"ל גילה: שהאדם הראשון חטא באכלו מעץ הדעת - מהפרי האסור לאכילה - לא מחמת עצמו, אלא מחמת כל הנשמות שהיו בו כפי שמבואר בספר הליקוטים [לפרשת האזינו]
" סיבת חטאו של אדם הראשון - הייתה בסיבת הנשמות שהיו כלולים בו מכל מין ומין - מהם צדיקים, מהם רשעים, מהם גזלנים, מהם גרגרנים, ומצדם נתאווה לאכול מן העץ, א"כ לא היה מצדו כל כך חטא, כי אם בסיבתם, ועם כל זאת עשה, תשובה כי לולי החטא היה נצחי לעולם, ובחטאו נאמר לו "כי ביום אכלך מות תמות"
לכן , כאשר מדובר בחטא האדם הראשון - מדובר בעצם בכך שאנו בעצמנו שותפים בחטאו - לפי שאנחנו בעצמנו חטאנו - היות ונשמותינו היו כלולות בו.
הוכחה לכך: שהרי גזירת המוות נגזרה לא רק על האדם הראשון ,אלא על כל הנבראים הבאים אחריו. מטעם זה: חייב כל אחד מישראל לתקן את חלקו בחטא האדם הראשון . מכאן אפשר להבין: שהייסורים הבאים על האדם בשנות חייו - תפקידם למרק את עוונותיו, אלא שכל אדם התחבר לאבר שונה של האדם הראשון, יש שהתחבר לראשו, יש שהתחבר לפיו,[לפי מאמר חז"ל] ולכן הייסורים שבאים על האדם - הם תלויים לפי גודל חטאו של האדם בחטא אכילת פרי עץ הדעת. כי מי שהיה תלוי באבר מסוים של האדם הראשון – באופן שנהנה הרבה מאכילת הפרי - חייב כפרה יותר גדולה- בהשוואה לאדם שהיה תלוי באבר שלא נהנה מאכילת עץ הדעת.
לפי מאמר חז"ל: איוב שסבל כל כך הרבה ייסורים בא לפני הקב"ה בשאלות: מדוע עבר סבל כה רב בחייו? "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"? [איוב כ"ג, ג]
ענה לו הקב"ה: וכי יודע אתה באיזה חלק באדם הראשון היית תלוי? בראשו, או במצחו...?מדוע אתה מתווכח? לכן אתה צריך להאמין שאין הקב"ה עושה דין ללא משפט. ובוודאי היית תלוי באדם הראשון בזמן חטאו בחלק משמעותי מאד בגודל החטא. ולכן כדי לכפר על כך- הבאתי עליך ייסורים קשים כדי למרק אותך מעוונותיך.
לאור האמור לעיל: ניתן להבין את דברי הר"ן - שהסיבה שראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם, כי היות ואדם הראשון נברא בראש השנה וגם חטא ביום זה באוכלו מפרי עץ הדעת - ביום זה גם ה' דן אותו וגזר עליו מיתה וגם שיעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו כפי שאמר הקב"ה :
"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". [בראשית ג, י"ט] והיות וכל הנבראים השתתפו בחטא האדם הראשון , לכן בכל שנה ראש השנה הוא יום הדין - לפי שכל אחד ואחד נידון על פי מעשיו - אם הוא חוטא נגד בורא עולם אז, חס ושלום - נגזר עליו מיתה וגם קשיים בפרנסה ,אלא אם כן - האדם עושה תשובה ומתכן את דרכיו , הקב"ה סולח לו- כשם שסלח לאדם הראשון והאריך את חייו- שלא יפסקו ביום חטאו.
יהי רצון שנתעורר עם שאגת האריה- ונקיים את: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה"
שנזכה, בע"ה לשנה טובה ומתוקה. אמן ואמן.