קוד: פרשת פינחס - מי ראוי להנהיג את העם? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת פינחס/ מי ראוי להנהיג את העם? / אהובה קליין.
פרשת פינחס גדושה בנושאים רבים, אחד מהם: מינוי מנהיג לעם ישראל בסוף ימיו האחרונים של משה.
הדבר מתרחש-לאחר שהקב"ה מודיע למשה כי עליו לעלות על הר העברים כדי לראות את ארץ ישראל טרם מותו.
משה פונה בבקשה אל ה': למנות מנהיג לעם ישראל, כפי שהתורה מתארת זאת: "וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר, איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה
" [במדבר כ"ז, ט"ז]
תשובתו של ה' איננה מאחרת לבוא: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר- רוח בו, וסמכת את ידך עליו
" [במדבר כ"ז, י"ח[
מתעוררות כאן כמה שאלות:
א] מדוע משה מבקש דווקא עכשיו למנות מנהיג לעם ישראל - ואינו מתחנן להיכנס לארץ ישראל?
ב] מאין לנו כי משה ציפה למנות את בניו כיורשי הנהגתו?
ג] אילו תכונות נדרשות למנהיג?
ד] מדוע נבחר דווקא יהושע להנהיג את העם בהמשך?
משה תובע למנות מנהיג - היות והוא עומד להיאסף אל עמו וקרוב לימיו האחרונים. הוא רואה חובה לדאוג לחיים תקינים בקרב עמו על ידי מנהיג ראוי - במטרה: "ולא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה
". כוונתו במשפט זה,שעם ישראל יקבל מנהיג אחראי כדוגמת רועה האחראי על הצאן.
בשלב זה אין הוא שם דגש על רצונו להיכנס לארץ ישראל, אלא הדאגה לעם היא העיקר.
כיוון שראה שבנות צלופחד ירשו את אביהן, משה הבין- אם בנות יורשות את אביהן [כשאין בנים] קל וחומר שבניו ראויים לרשת אותו וינהיגו אחריו את ישראל.
תכונות המנהיג- שמשה מעלה הן:
א] המנהיג חייב לעמוד בראש העם ואם הכרחי לצאת למלחמה – הוא יצא בראשם, עליו לשמש דוגמא אישית לעמו. למען הסדר הטוב ולדאוג שלא יהיו כצאן ללא רועה.
ב] המנהיג חייב ללכת בדרך ה'- עושה את רצון בוראו ואינו הופך את פניו אל העם כדי להנהיגם על פי רצונם, תמיד יהיה "לפניהם".
יהושע נבחר להנהיג את העם בהמשך, ולא בני משה, אומנם גם הם התאימו לתפקיד, אך יהושע התעלה עליהם.
ההנהגה שונה ממלכות וגם מכהונה, בעוד שכהונה עוברת בתורשה וגם מלכות עוברת בדרך כלל מאב לבנו, הרי יש כתר מיוחד – כתר תורה - יכול לזכות בו רק כל מי שעוסק - ועמל בתורה ואכן כזה היה יהושע, הוא היה מרבה לעסוק בתורה ולא מבזבז זמנו לריק.
וכמו שנאמר במסכת אבות: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה....ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין שאינו פוסק וכנהר שמתגבר והולך...
" [אבות ו,א] מכאן שאדם שעמל בתורה כדוגמת יהושע – זוכה לתבונה מיוחדת ומתמצא גם בדברים של הנהגה.
ואכן הגמרא מעידה על יהושע, שכאשר משה עלה להר סיני לקבל את התורה- יהושע היה נוטה לו אהל לרגלי ההר- וכל זה על מנת לקבל את פני רבו- משה ראשון- למען יספוג ממנו דברי תורה וירווה מהמצוות והחידושים.
כמו כן היה משרת אותו, היה מסדר את הספסלים במקום התכנסות תורה - על מנת ללמוד.
נאמר: "וזרח השמש ובא השמש
" [קהלת א,ה]: כל עוד לא שקעה שמשו של משה - [לפני שירד משה מגדולתו כמנהיג] הייתה זורחת שמשו של יהושע.
בנוסף יהושע היה איש רוח - הכוונה מנהיג המבין את הלך הרוח שלכל אחד ואחד, כמו שאמר הקב"ה למשה: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו
" [במדבר כ"ז,י"ח].
יהי רצון ועם ישראל יזכה למנהיג בעל סגולות מיוחדות- כדוגמת משה ויהושע.