פרשת אחרי מות- קדושים- הקשר בין שתי הפרשיות והמסר/ אהובה קליין

מאת: אהובה קליין

פרשת אחרי מות-קדושים - הקשר בין שתי הפרשיות והמסר.
מאת: אהובה קליין.

https://ahuvaklein.blogspot.com/

בקישור הנ"ל- ניתן לראות ציורי תנ"ך- על הפרשה.

הפעם נקרא שתי פרשיות: פרשת 'אחרי מות' ופרשת: 'קדושים תהיו'.
פרשת: אחרי מות פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל- מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן --בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל- מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל- אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל -יָבֹוא בְכָל-עֵת אֶל- הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת-- אֶל- פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל- הָאָרֹן, וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל-הַכַּפֹּרֶת". [ויקרא ט"ז, א'-ג']
פרשת קדושים פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל -מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל- כָּל-עֲדַת בְּנֵי- יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם --קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת- שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. אַל-תִּפְנוּ, אֶל- הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. [ויקרא י"ט, א-ה]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין פרשת : 'אחרי מות' לבין פרשת :'קדושים' ?
ב] מהי המשמעות להיות קדושים?
ג] כיצד ניתן להפיץ את הקדושה בסביבה הקרובה והרחוקה - אל אחינו בית ישראל?
תשובות.
הקשר בין פרשת: אחרי מות - לבין פרשת: קדושים.
לעניות דעתי, - המכנה המשותף בין שתיהן - זו הקדושה , התורה מלמדת אותנו : מהי הדרך הנכונה להיות קדוש ! והמסר הזה - אכן מופיע בכתובים - כמו שנאמר:
"עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל ־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר ־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן ־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר ־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל" [דברים י"ז, י"א]
חז"ל: מסבירים באמצעות כמה מסרים את סיבת מותם של שני בני אהרון :
א] הם נכנסו לאוהל מועד במשכן כשהם שתויי יין והרי ישנו איסור: כמו שכתוב: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל -תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר". [ויקרא י' ,ט'-י']
שני בני אהרון: "נדב ואביהו" נענשו כי היו צריכים להיות מודעים לכך - כי אין זה מכובד - לשמש בקודש בשכרות!
ב] עיקר חטאם של בני אהרון הוא : הגאווה , ההתנשאות והגדולה שדבקה בהם כמו שכתוב:" בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה" [ט"ז, א'] מכאן : שהם חשו עצמם מקורבים לשכינה בהשוואה ליתר עם ישראל - הדבר מהווה סכנה גדולה לעם כאשר המנהיגים משדרים - גאווה והתנשאות - אין לך מידה מגונה מזו!
הרי רק פעם אחת בשנה ביום הכיפורים - בשעה שהכהן הגדול חייב להתוודות על עוונותיו ועוונות כל בני העם - הוא רשאי להיכנס לקודש הקודשים – רק אז הוא חש את הימצאותו בשיא השפל של האדם – לכן בזמן קדוש ומיוחד זה - הכהן הגדול רחוק במידה מספקת מתחושת היהירות והגאווה . מהטעם הזה: ביום הכיפורים - היום הקדוש ביותר בשנה - ניתן לו היתר לבוא לפניי ולפנים כדי לכפר – כפי שכתוב: בעדו, משפחתו ועל עם ישראל. בלשון הכתוב: "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל -קְהַל יִשְׂרָאֵל. [להלן ט"ז, י"ז]
ג] הכוהנים אסורים בשתיית יין למרות שנאמר בתהילים : "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" [תהלים ק"ד, ט"ו]
רבי שמחה מבונים מסביר את הסיבה לכך: "אותה שמחה שיש לכוהנים המקיימים את דבר ה' שלא לשתות יין ושיכר, היא - שצריכה לשמח את לבם יותר- מכל מיני יינות שבעולם".
משמעות הקדושה.
רש"י אומר על פרשת קדושים , על פי מדרש תורת כוהנים: מלמד, שנאמרה פרשה זו ב 'הקהל '- כשכולם מתכנסים יחדיו- האנשים, הנשים והטף ( דברים ל"א, י"ב] - מפני שרוב גופי תורה , תלויין בה"
ההסבר הוא : בפרשת קדושים כלולים מצוות רבות וחשובות.- המוטלות על כל אדם בחיי המעשה ,לכן אין התורה כותבת בנוסח רגיל: "דבר אל בני ישראל אלא בנוסח מיוחד: "דַּבֵּר אֶל -כָּל- עֲדַת בְּנֵי- יִשְׂרָאֵל", [להלן י"ט, ב']
רבי משה אלשייך מסביר את הטעם לכך שמשה מצווה להשמיע את פרשת קדושים-
"אֶל -כָּל -עֲדַת בְּנֵי -יִשְׂרָאֵל",זאת במטרה ללמדנו: שכל אדם יכול לעלות למדרגה גבוהה של חיי קדושה - אם יהיה חפץ בכך בכל כוחו ומאודו ואין הדבר הזה נועד רק ליחידי סגולה בלבד .
רבי משה סופר בעל "חת"ם סופר" סבור: כי יש כאן הנחיה ברורה שאין התורה דורשת מאתנו קדושה של התבדלות וחיי נזירות ופרישות, אלא הצו של ה' הוא: "קדושים תהיו" בלשון רבים - כשאתם נמצאים בתוך קהל גדול ומעורבים עם הבריות.
"שפת אמת" מדגיש : כי פרשת קדושים נאמרה ב'הקהל' כדי להעביר מסר לימודי לכל עם ישראל: על ידי התאחדות והתלכדות של כל חלקי עם ישראל ניתן להגיע למדרגות הקדושה הרצויות - וזה הדבר שמבטיח הקב"ה לישראל. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ" [דברים כ"ג, ט"ו] הכוונה: השכינה שרויה בישראל- כשכל חלקי העם מאוחדים למחנה אחד - כולם שרויים זה עם זה - באהבה, אחווה ושלום!
ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: שנהיה פרושים מן העריות.
הרמב"ן סובר: שהעיקר שהאדם יקדש את עצמו במותר - כדי שלא יהיה נבל ברשות התורה וזוהי מידת הקדושה במידת היסוד.
הפצת הקדושה בסביבה.
האדם צריך להתקדש בקדושה יתירה בענייני אמונה.
יש לשים דגש גם על צורת האכילה של האדם - אפילו מאכלות מותרים -יאכלם בקדושה.
יברך לפני האכילה ויברך בתום האכילה ובזמן סעודה - יעשו פסק זמן קצר גם לדבר דבר תורה כפי שכתוב במסכת אבות:
"רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר : שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים ,שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ח, ח'):כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹואָה בְּלִי מָקוֹם .אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"א, כ"ב):וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁולְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' ".[מסכת אבות ג, ג]
ה"נתיבות שלום" מסביר: הקדושה צריכה להיות בענייני ליבו, הקדושה תהיה גם במחשבות ודעות שבמוח.
קדושת האכילה - המשמעות: יקדש יהודי את קומתו מכף רגל ועד ראש ויהיה כולו קדוש.
לכן פרשת "קדושים" נאמרת ב"הקהל" לפי שכל המצוות המוזכרות בה - הם מצוות כדי להורות ליהודי – להיות דבוק בה'.
לסיכום : לאור האמור לעיל, בפרשת 'אחרי מות,' ופרשת ' קדושים'- ניתן לראות בבירור - כי המכנה המשוף בשתי הפרשיות הוא נושא הקדושה.
אלא שיש לקיים את חיי הקדושה בהתאם לציוויי התורה - ללא הוספות של פרטים שלא נאמרו כלל. על האדם לשמש דוגמא אישית : בדיבור מכובד, בלבוש בגדים נאים וצנועים ואם ביכולתו להפיץ את דברי התורה שלמד - לציבור בדברי נועם - יבורך. באופן זה ישפיע גם על הרחוקים להתחבר לתורה הקדושה כדברי שלמה המלך: "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם".
על כך אומר רש"י:
"יפוצו מעיינותיך חוצה" - סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם "ברחובות" – עיר - תפוצינה פלגי מימיך". - כלומר , המטרה לא רק ללמוד תורה, אלא להיטיב עם הזולת - ללמד גם תלמידים , כך התורה המשולה למים תגיע לכל מקום , שהיא התנאי להצלחה – לכולנו - לחיות בארץ ישראל בשקט ושלווה .
כדברי הפסוקים:
"אִם -בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת -בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ט"ו]
יהי רצון שנזכה לימים של תורה וקדושה כפי שנאמר: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". [ישעיהו י"א,ט]

פרשת אחרי מות- קדושים- הקשר בין שתי הפרשיות והמסר/ אהובה קליין

תגובות