מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
הפרשה פותחת במצוות הבאת ביכורים שהייתה נהוגה בתקופת המקדש.
וכך התורה מתארת את הנושא:
"
והיה כי—תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה, ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא... ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו,,ולקח הכהן הטנא...וענית ואמרת לפני אלוקיך ארמי אובד אבי...ושמחת בכל הטוב...
"
א] מאימתי חלה מצוות הבאת ביכורים לכהן?
ב] באילו מקומות נוספים בתורה- מופיע נושא הבאת הבכורים?
ג] מהי התכלית בהבאת ביכורים?
ד]אילו פירות נכללים בסל הבכורים ומהי הכמות?
לפי רש"י: עם ישראל התחייב במצוות הבאת ביכורים למקדש-
רק אחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה והוא הדין גם לגבי מינוי מלך וההוכחה לכך: בשני המקומות נאמר: "כי תבוא ... וירשת וישבת בה"
נושא הבאת הביכורים מוזכר במקורות הבאים:
חומש שמות [ כ"ג, י, י"ט: ל"ד, כ"ו]
"ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך"
בחומש במדבר [ י"ח,י"ג ,] מצוות הבאת הבכורים מופיעה בתוך כלל מתנות הכהונה.
בחומש דברים [כ"ו,ב: ]"ולקחת מראשית כל פרי האדמה"
על כך כמה דעות:
על פי ספר החינוך נאמר על ידי ר' אהרון הלוי:" משורשי המצווה כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שימחתנו: ונזכור ונדע כי מאיתו, ברוך הוא, יגיעו לנו כל הברכות בעולם" מצווה זו באה לעקור את המחשבה:"כוחי ועוצם ידי" בזמן שאוסף את יבולי שדהו.
הרמב"ם אומר: המטרה היא לעבוד את ה' בלבד - להגיע למידת ההכנעה ומנגד- לשבור את התאווה.
החכם עזריה פיגו בספרו" בינה לעיתים" אומר :לשבור את תאוות האכילה וגם את הגאווה, שהרי כאשר האיכר יורד לשדהו וקושר את הפרי עם גמי =
קנה- עשב כדי להקדיש זאת לביכורים, הוא מתגבר על יצרו ואינו אוכל מהפרי ואומר:"הרי אלו ביכורים " בכך הוא כובש את יצר התאווה שלו והרי ידוע המשפט:"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
[אבות ד',כ"א]
האדם חייב בעצמו להביא את סל הבכורים ואין זה משנה מאיזה מעמד הוא, וכאשר ניצב לפני הכהן ומגיש את הטנא ואומר את פרשת ביכורים.
באופן זה נעשה שפל רוח ועניו.בכך הוא לוקח דוגמא מגדולי עם ישראל: אברהם משה, אהרון ודוד.
הביכורים הם מפירות שבעת המינים-שבהם השתבחה ארץ ישראל:חיטה,שעורה,גפן, תאנה, רימון, זית-שמן ודבש[תמרים]
למסקנה זו מגיעים חכמים מתוך התלמוד הירושלמי בגזרה שווה: בתלמוד נאמר:"אשר תביא מארצך" ובדברים ח,ח: נאמר:"ארץ חיטה שעורה.." בשני המקומות מדובר על שבעת המינים, אלא שבפרשת כי תבוא ישנו חידוש בהכללת מצווה נוספת:"מקרא ביכורים" - פסוקים שאומר האיכר בעת הגשתו את הטנא -המכיל פירות משובחים לכהן:"הגדתי היום לה' אלוקיך, כי באתי אל הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו" [דברים כ"ו,ג]
ובהמשך:"ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט...וירעו אותנו המצרים.." ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו ..."
בתורה אין התייחסות לכמות הביכורים אך על פי חז"ל השיעור הוא: אחד משישים,
בעניין זה אומר הרמב"ם בהלכות ביכורים ב, י"ז:
"הביכורים אין להם שיעור מן התורה, אבל מדבריהם[על פי דברי חז"ל] צריך להפריש אחד משישים"
לסיכום, מטרת הבאת הביכורים היא בעיקר להודות לה' על טוב הארץ, אך
עם זאת על האיכר לזכור שהיבול מאת ה' ועל כן חייב לשבור את מידת הגאווה ולהיות שפל רוח לפני ה'.
יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לגאולה שלמה, בע"ה , לחזות במו עיננו בבית המקדש השלישי ולהביא ביכורים כבימים ימימה.. אמן ואמן.