מאת: אהובה קליין
פרשת חיי שרה - אברהם ושרה - במה זכו?
מאת: אהובה קליין.
https://ahuvaklein.blogspot.com/
פרשה זו גדושה נושאים חשובים , כדאי לשים לב לשם הפרשה: "חיי שרה" כל זה בזמן שהתורה מתארת את מותה ורכישת המערה במערת המכפלה על ידי אברהם - בכסף מלא, כנאמר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר. גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי...וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן -צֹחַר. וְיִתֶּן -לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי,...,,,וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר. וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב. לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם—לַאֲחֻזַּת -קָבֶר: מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת". [בראשית כ"ג, א'-כ']
בהמשך נאמר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל".[להלן כ"ד, א']
השאלות הן:
א] מה הייתה חשיבותה של שרה?
ב] מהי חשיבות אברהם מבחינה רוחנית ומבחינה גשמית?
תשובות.
חשיבותה של שרה.
חז"ל מסבירים: למרות תיאור מותה וקבורתה של שרה הפרשה נקראת: "חיי שרה" וזאת בדומה לפרשת "ויחי" המתארת את מות יעקב , מכאן נרמז: "צדיקים במיתתם קרויים חיים" [מסכת ברכות י"ח, ע"ב,]
הרשב"ם והזוהר: מתייחסים לפסוק:
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה".
ומסבירים: כי שרה הייתה האישה היחידה - שהתורה מפרטת את שנות חייה - היות והיא הייתה אם האומה העברית כפי שנאמר:
"הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם: כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ". [ישעיהו נ"א, ב']
בעל הטורים מסביר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"- לפני זה כתוב: "ובתואל ילד את רבקה" - עד שלא שקעה שמשה של שרה, זרחה שמשה של רבקה.
כלומר: חיי " שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה" ראשי תיבות: "שמש" ולכן כתוב: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" [קהלת א', ה']
ע"פ השמועה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"-"וַיִּהְיוּ"- בגימטרייה: ל"ז - רמז לטוב שבחייה - אלה ל"ז שנים אחרונות של חייה משנולד יצחק . לפני כן חייה של שרה לא היו שלמים - היות ומי שאין לו בנים - חשוב כמת.
רש"י סובר: כי לא מנתה התורה את כל שנותיה של שרה בבת אחת מאה ועשרים ושבע שנים, אלא הוזכר כל מניין בנפרד: מאה שנה, עשרים שנה, ,שבע שנים" - כדי ללמד על כל מניין שנים משהו, והרמז הוא: אפילו בהיותה בת מאה שנים הייתה כבת עשרים שנה – לעניין החטאים ,מה בת עשרים לא חטאה- שהרי בת עשרים שנה - - אין בה חטא- לפי שבית דין של מעלה אינם מענישים עד גיל עשרים שנה.
ואף בהיותה בת עשרים - הייתה דומה לילדה בת שבע - מבחינת יופי הנעורים.
על המילים: "שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה" מסביר רש"י: כי כל שנות חיי שרה היו לטובה.
על כך מפרשים רבים תמהים: כיצד ניתן להגיד שכל שנותיה היו לטובה? הרי שרה עברה גם ייסורים רבים בחייה? דוגמת הרעב בארץ שאילץ אותה ואת אברהם לרדת מצרימה. ובעצם כל עשרת הניסיונות שעבר אברהם בחייו הם היו גם ניסיונות קשים ומרים לשרה.
רבי זושא מאניפולי עונה על כך: שרה אימנו הייתה נוהגת על פי דברי חז"ל:" מברכין על הרעה - כשם שמברכין על הטובה" [מסכת ברכות. ט' ,ד'] לכן על כל דבר הייתה שרה אומרת: "גם זו לטובה".
על פי אגדת חז"ל- שרה בדומה לאברהם, קיימה הרבה מצוות ומעשים טובים.: היא עשתה חסדים עם הנשים ,כאשר ראתה נשים לבושות קרעים - היא תפרה להן שמלות ולא נתנה לעצמה לנוח - ימים כלילות. במהלך היום הייתה מסייעת לאברהם לשרת את האורחים שהיו באים אליהם ובלילות- הייתה תופרת שמלות לנשים עניות ולילדיהם.
כשראה הקב"ה - את אהבתה ומסירות הנפש שהעניקה לעניים, שלח לה ברכה במעשה ידיה: היה הנר – דולק מליל שבת אחד עד ליל שבת שני ואת אוהלה היו מקיפים ענני זוהר. ששימשו לה לכבוד ולתהילה, שמם של אברהם ושרה - הלך וגדל עד שכל משפחות האדמה - נתברכו בהם.
על פי רש"י: ידוע ששרה הייתה מגיירת את הנשים ובכך סייעה לאברהם שהיה מגייר את האנשים..
חשיבות אברהם מבחינה גשמית ורוחנית.
ידוע שאברהם התנסה בעשרה ניסיונות ובכולם עמד בהצלחה.
על כך אומר ה"נתיבות שלום": להודיע על חיבתו של ה' לאברהם- לפי שעלה ונתעלה במדרגותיו בעבודתו וביגיעתו, שהיה תמיד מתגבר על יצר הרע.
אברהם עבד את בוראו בשני יצריו - גם את יצר הרע הפך לטוב וכך עבד את ה' מתוך אהבה רבה.
הרמב"ם אומר על כך : "ומעלה זו - היא מעלה גדולה מאד.." והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה.
על פי רש"י: משנפטרה שרה - אברהם בא מבאר שבע ששם התעכב בשובו מן העקדה.
שואל רש"י מדוע נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק? אלא על ידי שהודיעו לשרה שיצחק בנה היה מוכן כבר לשחיטה והיה סמוך למיתתו שעדיין לא נשחט - פרחה נשמתה כתוצאה מהבהלה הגדולה - בעקבות העקדה היא מתה.
כאשר אברהם הולך לרכוש את קברה של שרה במערת המכפלה- הוא מתעקש לקנות את המערה והשדה בכסף מלא - למרות שעפרון הציע להעניק את המקום לאברהם במתנה - אברהם רצה להבטיח לדורות הבאים את המקום לנצח - בדומה לדוד המלך שרכש את מקום המקדש בכסף מלא מארוונה היבוסי. [דברי הימים- א' כ"א, כ"ב]
בתום רכישת המערה והשדה נאמר על אברהם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים" נשאלת השאלה, מה הכפילות - מדוע נוספו המילים:"
"בָּא בַּיָּמִים? על כך הסבר יפה:
אברהם אבינו היה מנצל כל יום ויום בחייו למעשה חסד וצדקה עם כל ימיו אלו בא לפני בוראו.
נאמר גם: "וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל".
ר' אברהם יעקב מסדיגורא מסביר: "וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב"
[תהלים ל"ד, י"א].יהודים המחוברים לה' לא חסר להם דבר כי כל מה שיש לצדיקים וכל מה שבא עליהם - הם מקבלים באהבה והכל טוב להם.
ה"נתיבות שלום" מביא את דברי חז"ל: אברהם קיים את כל התורה [יומא כ"ה] ולכאורה היה הוא וגם יצחק ויעקב- קודם מתן תורה- ומהיכן ידעו את התורה וקיום מצוותיה? אלא ששורש כל קיום התורה של האבות היה לעשות הישר והטוב בעיני ה' ומשורש של עשייתם נבנו כל התורה והמצוות אצל האבות לפיכך נקראו ישרים.
לסיכום לאור האמור לעיל - ניתן להסיק : כי אברהם ושרה זכו להיות מבורכים , כל - זה בזכות מעשיהם הטובים והפצת האמונה בה', לפיכך היו ראויים להתברך במיטב הברכות ועל כן מן הראוי שעם ישראל ימשיך את דרכם זו ויזכה בכל הברכות והישועות.
יפים וחשובים דברי דוד המלך:
"טַעֲמוּ וּרְאוּ, כִּי-טוֹב יְהוָה; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה -בּוֹ. יְראוּ אֶת-יְהוָה קְדֹשָׁיו: כִּי-אֵין מַחְסוֹר, לִירֵאָיו".[ תהלים ל"ד, ט'- י']