קוד: יונה הנביא - מדוע חשש לקיים שליחותו? בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
יונה הנביא- מדוע חשש לקיים שליחותו?/ אהובה קליין.
ביום הכיפורים נוהגים לקרוא את ספר יונה מהסיבה: נושא התשובה של אנשי נינווה.
הספר פותח בצווי ה' את יונה ללכת אל נינווה:
"ויהי דבר ה' אל יונה בן- אמיתי לאמור: קום לך אל נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפניי ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', וירד יפו, וימצא אוניה באה תרשיש, וייתן שכרה וירד בה לבוא עימהם תרשישה מלפני ה'.."
מסתבר [לפי רש"י] כי יונה מנסה לברוח לחוץ לארץ -לפי ששם אין השכינה שורה ורוח הנבואה אינה קיימת-בדרך זו ניסה להתחמק משליחותו.
בהמשך ההפלגה בים התחוללה סערה, כאשר המלחים ראו כי יתר הספינות בים מפליגות להנאתן ברוגע, הבינו כי יש מישהו איתם שבגללו הם נקלעים לסערה, הטילו גורלות וגילו כי האוניה נמצאת בסכנה בגלל יונה ולפי עצתו השליכוהו לים.
המדרש מספר:[פרקי דרבי אליעזר] כי המלחים היו רחמנים ותחילה השליכוהו למים לא עמוקים במיוחד- אלא עד הברכיים,כאשר הים נרגע החזירוהו, אך מייד הים סער שוב ואז השליכוהו בפעם שנייה, הפעם המים הגיעו עד מחצית גופו, הים שוב שקט- החזירוהו שוב לאוניה והנה שוב התחוללה סערה בים, השליכוהו פעם נוספת לים- הפעם עד צווארו.
מששקט הים שוב החזירוהו לאוניה, מיד הים החל שוב סוער וגואש.
הפעם הזאת הטילוהו לים והמים כיסו את כל גופו "מייד עמד הים מזעפו"[פרקי דרבי אליעזר,י]
רש"י טוען: כי תחילה בלע את יונה דג ענק והיה לו שם מרחב רב וראה הרבה דברים יפים ומעניינים,
שם יונה הרגיש עצמו- נינוח ולא התפלל לה'. משום כך, גרם ה' שהדג יקיא את יונה והוא נבלע בדג אחר שהיו בו עוברים רבים ושם יונה הרגיש כי המקום צר לו מאד- לפיכך פתח בתפילה וזעקה לה'.
בסופו של דבר המלחים חזרו בתשובה.
אלוקים קורא ליונה שנית ומצווה לגשת אל אנשי נינווה להגיד: "עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת"
[יונה ג,ד]
התוצאה: כל אנשי נינווה חוזרים בתשובה,יונה מרגיש ייאוש הוא אומר לה" כי ידע מראש כי זאת תהיה התוצאה. הוא בורח למקום אחר: "מקדם לעיר" רש"י אומר: כי משם רצה להשקיף על אנשי נינווה, שמא יחזרו לחטוא.
בסיום הספר, יונה שוכב בסוכה שבנה בעצמו, אלוקים מצמיח לו עץ קיקיון המעניק לו צל, אך למחרת אלוקים שולח לשם תולעת והיא מכלה את העץ, בתגובה יונה מתעלף מחפש את מותו, הוא מצטער על עץ הקיקיון שנאכל, בתגובה על כך אומר לו ה': "אתה חסת על- הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו, שבין לילה היה ובין לילה אבד ואני לא אחוס על- נינווה העיר גדולה?"
מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א: מדוע ניסה יונה הנביא להתחמק בכל מחיר משליחותו החשובה?
שאלה ב: איזה מוטיב בעל ערך- מופיע לאורך כל ספר יונה?
שאלה ג: מהי המסקנה המתבקשת מספר יונה?
התשובה לשאלה א: יונה הנביא מנסה להתחמק משליחותו מכמה סיבות:
א]יונה ידע כי נינווה היא עיר מרכזית- בירתה של אשור וברוח הנבואה ידע כי עתידה אשור לעלות על ישראל ולפגוע בה, לכן היה מעוניין למנוע זאת מראש.
ב] יונה ידע,כנראה ברוח הנבואה, כי אנשי נינווה יחזרו בתשובה ואלוקים יסלח להם על חטאם וכתוצאה מכך- הוא יחשב נביא שקר בעיני אומות העולם.
ג] יונה יודע כי אלוקים רחמן ובסופו של דבר עשוי לסלוח לגויים אלה.במצב זה כשעם ישראל אינו חוזר בתשובה- עשוי להיות עליהם קטרוג.
התשובה לשאלה ב: המוטיב המופיע לאורך הספר: הוא עניין יראת אלוקים:
המלחים בעצמם חוזרים בתשובה- מפני שיש להם יראת אלוקים: "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו- זבח לה' ויידרו נדרים" [יונה א,ט"ז]
אצל אנשי נינווה- אנו מגלים שהם בעלי יראת שמים: "ויתכסו שקים האדם והבהמה, ויקראו אל- אלוקים בחוזקה,וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם" [יונה ג,ח]
התשובה לשאלה ג:המסקנה היא: כי אלוקים מנהיג את העולם והוא מחליט על דרך התנהלותו וגם אם ינסה אדם לשנות- לא יצליח כדוגמת יונה אשר ניסה להתחמק משליחותו אך לא הצליח.
מעניין כי יונה מוזכר במקור נוסף בתנ"ך:[ מלכים ב פרק י"ד, כ"ה] ושם נאמר: "... כדבר ה' אלוקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר"
נראה ששם יונה הנביא היה ברמה רוחנית גבוהה יותר- לכן נקרא בשם: עבד ה', אך בספר יונה אינו מופיע במעמד זה- לפי שהתנהגותו לא הייתה ראויה לנביא ישראל.
לסיכום: לומדים אנו כי אלוקים אל רחום וחנון ונותן לכל אחד ואחד אפשרות לחזור בתשובה ומאפשר למחוק את כל העבר ולהתחיל דף חדש.
כפי שאומר הנביא ישעיה: "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח,כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרככם דרכי נאום ה'" [ישעיה נ"ה,י"ז]
מי ייתן וכל עם ישראל לקראת יום הכיפורים הבאה עלינו לטובה- יחזרו אל חיק הקב"ה יתקנו דרכיהם גם במצוות בין איש לרעהו וגם במצוות בין אדם למקום והקב"ה ירחם עליהם משמים:
כפי שאומרים בתפילה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה."