פרשת וזאת הברכה - במה קשורה לשמחת תורה?

קוד: פרשת וזאת הברכה - במה קשורה לשמחת תורה? בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: אהובה קליין

אל: Ahuvak @ bezeqint.net

פרשת וזאת הברכה- במה קשורה לשמחת תורה?
מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילים: "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו... תורה ציווה לנו משה.."
תוך כדי עיון בפרשה מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א] מדוע הפרשה פותחת בוו החיבור-"וזאת הברכה" הרי לא כתוב לפני כן משפט אחר, מה ההיגיון שבדבר?
שאלה ב] מה הקשר בין הברכה לתורה?
שאלה ג] מהי מטרת לימוד התורה?
שאלה ד] מה הקשר בין שמחת תורה לבין פרשת וזאת הברכה?
התשובה לשאלה א] האות וו ברגע שהיא מתחברת למילה: "זאת" היא מוסיפה חיים לעולם- עץ חיים נדבק באות וו וכאשר עם ישראל אינו מיטיב את דרכו- אזי האות וו חסרה, לכן בפרשת מצורע נאמר: "זאת תהיה תורת המצורע -
[ללא וו] כי המצורע נחשב למת.
דוגמא נוספת: "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" גם כאן חסרה האות וו במילה: "זאת".
התשובה לשאלה ב] הקשר בן הברכה לתורה, המילים: "וזאת הברכה"- היא התורה הקדושה והטהורה המתחילה בברכה ומסתיימת בברכה והראיה לכך: חומש בראשית מתחיל באות ב' ועל כך נאמר בזוהר הקדוש:ר' אליעזר בן ר' שמעון בר יוחאי טוען: כי לפני שהעולם נוצר באו לפני הקב"ה כל האותיות, אך הקב"ה בחר דווקא באות ב'- כי היא מרמזת על ברכה ממנה נוצר העולם ועל כן וזאת הברכה- היא התורה ובהגדה של פסח אנו אומרים מידי שנה: "והיא שעמדה לאבותינו.." והכוונה לתורה הקדושה, אלא שהאות ב' אינה מופיעה לבדה וכל התורה כולה מורכבת מעשרים ושתיים אותיות, ללא התורה לא היה נוצר עולם ולא היו חיים על פני האדמה.
מכאן שהתורה נבראה טרם בריאת העולם.
התשובה לשאלה ג] מטרת לימוד התורה: התורה היא מלשון הוראה- היא סוללת לאדם את הדרך בחיים- היא מעניקה לו את דרך גילוי האמת,על ידי האמת האדם זוכה לתקן את נפשו.
התורה נותנת חיים ללומדיה ולמקיימי מצוותיה- בעולם הזה וגם בעולם הבא-
כפי שנאמר במסכת אבות[פרק חמישי ז]" גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא" וההוכחה לך:
[ משלי ד] "כי חיים הם למוצאיהם וכל בשרו מרפא" ועוד נאמר שם:
"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"
וכן: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך"
גם דוד המלך דיבר רבות בשבחה של התורה: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" [תהילים קי"ט]
ובמסכת אבות נאמר[פרק חמישי י"ד]"אמר ר' חנניא בן עקשיא: רצה המקום לזכות את ישראל- לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר[ישעיה מ"ב]
"ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"
התשובה לשאלה ד] הקשר בן הפרשה: וזאת הברכה לבין שמחת תורה- דבר זה מרומז בפסוק: "תורה ציווה לנו משה.." פרשה זו אנו נוהגים תמיד לקרוא בשמחת תורה ולא בשבת.
בחג זה- עולים כל המתפללים,כולל הילדים, גם אלה שלא הגיעו לגיל מצוות- קוראים את רוב הפרשה וזאת במטרה לזכות כל אחד ואחד מתוך עם ישראל בברכות התורה- היות וחג שמחת תורה מסמל את ייחודו של עם ישראל כעם יחיד ומיוחד הנבחר על ידי הקב"ה- לקבל את התורה.
יהי רצון, שאחדות זו של עם ישראל תתקיים גם לאחר החג לאורך כל השנה כשם שהתרחשה במעמד הר סיני- כל העם היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד במתן תורה.
בע"ה הדבר יזרז את הגאולה ממש בתקופה הקרובה. אמן ואמן.