מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת חיי שרה-צדיקים במותם נקראים חיים- האומנם?
/ אהובה קליין.
הפרשה פותחת בנושא מרגש במיוחד : מות שרה וקבורתה במערת המכפלה.
וכך הנושא מתואר בכתובים: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה, ותמת שרה בקריית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה......וישמע אברהם אל- עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני –חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"
[בראשית כ"ג, א-כ]
תוך כדי עיון בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א] התורה מתארת את מות שרה,בעוד שהפרשה קרויה:
"חיי שרה"- מה ההסבר לכך?
שאלה ב] מדוע התורה מפרטת כמה פעמים את שנותיה?
שאלה ג] נאמר:"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"- היכן היו שאר בני המשפחה?
שאלה ד] התורה מדגישה את תהליך רכישת מערת המכפלה-לשם מה הדבר נחוץ?
התשובה לשאלה א] כידוע: "צדיקים במותם נקראים חיים"
[המקור לכך - ברכות י"ח,ע"ב]
בדומה לשרה קורה גם אצל יעקב: בפרשת:"ויחי" מסופר על מות יעקב,אך הפרשה נקראת:"ויחי".
מכאן כי אנשים הנחשבים לצדיקים במשך חייהם- לאחר מותם הם חשובים לא פחות- בשל מעשיהם הטובים המשאירים עקבות גם בעתיד.
ואכן שרה הייתה ידועה כאישה המרבה במעשי חסד, כך התורה מתארת אותה גם בהכנסת האורחים של המלאכים.
התשובה לשאלה ב] לפי דברי רש"י: שרה שהייתה בת ק' - לא חטאה ממש כאילו הייתה בת כ' ,וידוע שבית דין של מעלה אינו מעניש עד גיל עשרים שנה[מסכת שבת פט] וכאשר הייתה בת כ' דומה הייתה ביופייה לגיל ז' – גם בהיותה כבר בת עשרים היה לה את היופי הילדותי שאופייני לגיל ז'.
כפל הכתוב והזכיר בפעם נוספת "שני חיי שרה" כדי ללמד כי כל שנות חייה היו טובים.
אך ,המפרשים שואלים וכי אפשר לומר שחייה היו כה מושלמים, הרי הם היו רצופי משברים ?
על כך אומר הצדיק רבי זושא מאניפולי: היא אף פעם לא התלוננה, אלא קיבלה הכול באהבה ומסירות נפש.
אברהם מנחם בן יעקב רפא בפירושו: "מנחה בלולה" מסביר, כי מהמילה:"ויהיו"= בגימטרייא שלושים ושבע- אנו לומדים כי שנות חייה האחרונות - נחשבות החיים הטובים כלומר- הכוונה לשלושים ושבע השנים האחרונות של שרה מאז הולדת יצחק ,לפי שלפני הולדת יצחק כל חייה לא היו חיים- כי אדם ערירי ללא ילדים נחשב כמת.
התשובה לשאלה ג]אין מוזכרים שאר בני משפחה וקרובים המספידים ובוכים על שרה, אלא רק אברהם בכבודו ובעצמו:"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" [בראשית כ"ג,ב]
על כך קוראים אנו במסכת סנהדרין [כ"ב, ע"ב]:"אין איש מת אלא לאשתו ואין אישה מתה אלא לבעלה" כי את הכאב האמיתי של האובדן חש הבעל על אשתו, או האישה על בעלה.
יפה ביטא זאת רבי יוחנן בדבריו:"כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו, כאילו חרב בית- המקדש בימיו" [סנהדרין כ"ב,ע"א]
החזקוני אומר: שאברהם בא לבכות היות ואין לו אפילו אחוזת קבר בארץ ישראל.
התשובה לשאלה ד]
התורה מפרטת את תהליך מכירת מערת המכפלה:"וישמע אברהם אל- עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר:"[בראשית כ"ג,ט"ז]
כמה סיבות לדבר:
א]קניית מערת המכפלה- אחד מעשרת הניסיונות שעמד בהם אברהם והיה גדול יותר מניסיון העקדה.
שהרי ה' הבטיח לאברהם את הארץ:"קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה כי לך אתננה"
בספר איוב מסופר[א,ו-ז]:"ויהי היום ויבואו בני הא-לוהים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם,ויאמר ה' אל השטן:מאין תבוא? ויאמר, משוט בארץ ומתהלך בה"
על דברי השטן נאמר בתלמוד[ בבא בתרא ט"ז ע"א]:"אמר לפניו, ריבונו של עולם, שטתי בכל העולם, ולא מצאתי כעבדך אברהם, שאמרת לו:"קום התהלך בארץ.. כי לך אתננה"
למרות הבטחת הארץ, אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא ואינו שואל שאלות.ובכך גדולתו.
ב]ויש דעה שאומרת: כי אברהם רצה לקבוע עובדות בשטח- למען לא יגידו זרים כי אין מערת המכפלה שייכת לו ולדורות אחריו.
לסיכום: מתוך האמור לעיל ניתן להסיק- כי שרה ואברהם היו אנשים טובים ומיוחדים ובכך סללו לעם היהודי את הדרך.
מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכם - ובכך נקרב בע"ה את גאולת העם בקרוב בימינו אמן ואמן.