פרשת בא - מכת החושך במצרים - מה המיוחד בה?אהובה קליין

קוד: פרשת בא - מכת החושך במצרים - מה המיוחד בה?אהובה קליין בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אהובה קליין

אל:

פרשת בא- מכת החושך במצרים- מה המיוחד בה?
מאת: אהובה קליין.
כל המכות שהנחית הקב"ה על פרעה ועמו -היו מעל הטבע והתרחשו בהן ניסים גדולים.
אחת מהן היא מכת החושך כפי שמתוארת בפסוקים הבאים:
"ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חושך על- ארץ מצרים וימש חושך ויט משה את- ידו על-השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" [שמות י,כ"א -כ"ג]
השאלות הן:
א] במשך כמה ימים ארכה מכת החושך ומה המיוחד בה?
ב] מדוע הביא ה' את מכת החושך?
ג] מה טיב האור שהיה לבני ישראל בזמן מכת החושך במצרים?
ד] היכן בתנ"ך מוצאים אנו דוגמאות לחושך,אפלה,לילה?
התשובה לשאלה א]
רש"י מפרש כי היו בסך הכול שישה ימי אפלה, רש"י מסתמך על כך שכתוב פעמיים שלושה ימים.
לפי זה בשלושת הימים הראשונים – לא ראו איש את אחיו ועוד שלושה ימים נוספים היה חושך מוכפל,עד כדי כך שלא קמו איש מתחתיו,אדם שעמד לא הייתה באפשרותו לשבת,אדם שישב לא היה יכול לעמוד.
ספורנו אומר: מכת החושך במצרים הייתה בריאה מיוחדת שנבראה לאותה שעה, והמיוחד שבה ששום אור לא היה מסוגל לגרשה.
התשובה לשאלה ב]
רש"י מביא שתי סיבות למכת החושך:
1] לפי שבאותו הדור היו בתוך ישראל גם רשעים,הם נענשו וכדי שהמצרים לא יראו במפלתם, הביא ה' את החשכה.
2] בני ישראל נצטוו להשאיל כלי כסף וזהב מהמצרים ובזמן מכת החושך הייתה להם הזדמנות לחפש בבתיהם של המצרים כלים אלו,ולאחר מכת החושך כאשר בני ישראל רצו להשאיל את הכלים,היו מצרים שטענו שאין ברשותם רכוש זה,ענו להם בני ישראל,כי בזמן מכת החושך הם ראו באיזה מיקום בדיוק- ניתן למצוא את כליהם.
חידושי הרי"ם מביא פירוש מעניין במיוחד: החושך הגרוע ביותר הוא- כאשר איש אינו מתעניין בצרת אחיו ואינו מנסה לעזור לו. ולכן כאשר אדם מתעלם מזולתו, ממילא העונש שמקבל: "ולא קמו איש מתחתיו".
אבני אזל מביא את המדרש בו אומרים חכמים:כי עוביו של החושך היה כדינר זהב,מפני שהרדיפה אחר דינר הזהב מגבירה בבני האדם את האנוכיות וגורמת להם שלא יתעניינו בזולת ובעיותיו.
התשובה לשאלה ג]
מתברר כי לישראל בזמן מכת החושך- היה אור בבתיהם-כפי שהתורה מציינת זאת בפסוק.
הרב הגאון מקוצק זצ"ל אומר:כי אור זה היה אותו אור שנגנז בתחילת הבריאה ונברא ביום הראשון כמו שנאמר: "ויהי אור", כדי שהרשעים לא ייהנו ממנו וכעת כאשר הרשעים היו שרויים במכת החושך,בני ישראל נהנו מאור מיוחד זה.
לכן הם הצליחו להבחין בכלים היקרים של המצרים - לפי שאור גנוז זה חושף הכול ואין שום נסתר ממנו.
התשובה לשאלה ד]
את החושך אנו פוגשים לראשונה בחומש בראשית פרק א' כפי שכתוב:
"...ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" [בראשית א,ד]
לפי זה,האור נועד- ליום והחושך- ללילה.
גם דויד המלך מזכיר את הלילה: "ה' שומרך,ה' צילך על יד ימינך יומם השמש לא-יככה וירח בלילה"[תהלים קכ"א,ו]
לפי זה אלוקים שומר על עמו ביום וגם בלילה.כשם שהשמש לא תפגע באדם במשך היום- כך גם הירח לא יכה את האדם בלילה.
דוגמא נוספת: "יושבי חושך וצלמוות,אסירי עני וברזל כי הימרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו ויכנע בעמל ליבם,כשלו ואין עוזר"
הכוונה לאנשים היושבים במקום חשוך וכבולים בשלשלאות ברזל- מהסיבה-הם מרדו בדברי ה' והתרחקו ממצוות התורה. ה' הכניע את תאוותם בסבל והם הרגישו עצמם אבודים,אך בהמשך מסופר שהם שבו אל ה' ובקשו את עזרתו ונענו.כפי שהכתוב מציין: "יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק"
[תהלים ק"ז,י-ט"ו]
הנביא ישעיהו אומר: "ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנודה...." [ישעיהו ח,כ"ב]"העם ההולכים בחושך ראו אור גדול"
[שם ט,א]
איוב מקלל את יום היוולדו באומרו: "..יאבד יום איוולד בו והלילה אמר הרה גבר: היום ההוא יהי חושך אל-ידרשהו אלוה ממעל ואל- תופיע עליו נהרה יגאלהו חושך וצלמוות.." [איוב ג,ב-י]
כאן החושך מסמל את הרע.
אברהם אבינו בברית בין הבתרים: "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם
והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" [בראשית ט"ו,י"ב]
במכת בכורות: "ויהי בחצי הלילה וה' -היכה כל בכור בארץ מצרים.."
[שמות י"ב,כ"ט]
משה רבינו נמצא על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה כפי שהתורה מתארת: "ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל- ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" [שמות כ"ד,י"ח]
באותו יום שבני ישראל יצאו ממצרים-ליל שימורים היה: "..ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם"
[שמות י"ב,מ"ה-מ"ג]
עמוד האש במדבר: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" [שם י"ג,כ"א]
לסיכום,לאור האמור לעיל ישנם סוגים שונים של חשכה: יש והאפלה מסמלת משהו שלילי כמו אותם אסירים הכבולים בחשכה ונתונים בצרה בשל חטאם.
אך יש גם לילה יוצא מן הכלל - בו מתרחש משהו חיובי,כגון מכת החושך למצרים, אך במקביל לישראל היה דווקא אור במקומות מגוריהם.
או, עלייתו של משה לקבל את התורה.וכן ברית בין הבתרים עם אברהם.
בדרך כלל, האור לעומת החושך מהווה דבר חיובי וטוב.
הבה נייחל לכל עם ישראל בפרט ובכלל- יציאה מאפלה לאורה במהרה. אמן ואמן.
*גולשים יקרים,הנכם מוזמנים לבקר בבלוג שלי: "בראי התנ"ך"-
http://ahuvaklein.blogspot.com