מאת: אהובה קליין
פרשת בראשית- מדוע חסרות המילים:"כי טוב" ביום השני לבריאה?
מאמר מאת: /אהובה קליין.
פרשת בראשית פותחת בפסוק:"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.." [בראשית א,א]
ובהמשך נאמר:"ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים: ויעש אלוקים את- הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן: ויקרא אלוקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בוקר יום שני"[שם א,ו-ט]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע נאמר ביום השני לבריאה: כי מלאכת השמים נמשכה,בעוד שבתחילת הפרשה נאמר:" בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"?
ב] מה פשר העלמות המילים:"כי טוב" ביום השני לבריאה?
ג] מדוע הרקיע נקרא:"שמים"?
ד] מאין לנו הביטוי:"יראת שמים"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: למרות שהשמים נבראו ביום הראשון,עדיין חלשים היו ולא היו די יציבים . אלא רק ביום השני מכוח ציווי ה' באומרו:"יהי רקיע"! התחזקו השמים כראוי.רש"י מסתמך על הפסוק:"עמודי שמים ירופפו יתמהו מגערתו"[איוב כ"ו,י"א]
בעוד שהשמים ביום הראשון היו רופפים,הרי ביום השני מאימת גערת ה' -עליהם -התייצבו במקומם, בדומה לאדם הנבהל ממישהו המאיים עליו ובתגובה נעמד במקומו מרוב פחד.
ומה הכוונה שאלוקים הבדיל בין מים למים?
לפי הסבר רש"י: היה ה' מבדיל בין המים העליונים מעל הרקיע, וכך נוצר רווח בין המים העליונים לרקיע -כמו שנוצר רווח בין הרקיע לבין המים התחתונים
והרקיע עומד באמצע החלל שבין שתי שכבות המים.
מכאן ניתן להסיק :כי המים העליונים אינם נשענים על רקיע השמים, אלא עומדים בחלל מתוך כוח ציווי ה'.
ומה פירוש:"ויעש ה' את הרקיע"? הקב"ה היה מיטיב את הרקיע ומשלים את מלאכתו-
בדומה לפסוק:"ועשתה את ציפורניה" [דברים כ"א,י"ב] כאן הכוונה להיטיב ולתקן את הציפורניים שלמעשה עשויות כבר.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י: לא נאמר ביום השני לבריאה:"כי טוב" –לפי שלא הסתיימה מלאכת המים ביום שני, אלא הושלמה ביום השלישי,ואין להגיד:"כי טוב"- על דבר שאינו מושלם , לפיכך ביום השלישי כאשר הבדיל ה' גם בין היבשה למים והסתיימה מלאכת המים וכן בריאת הצומח- נאמר פעמיים:" כי טוב"
על שתי מלאכות אלה שהושלמו בו ביום.
ומאז קיים המנהג להגיד על יום שלישי:" פעמיים כי טוב"
רבינו בחיי מביא מדרש:"מפני מה לא נאמר: "כי טוב"- בשני? לפי שבו נברא גיהנום שנאמר:"כי ערוך מאתמול תפתה"- יום שיש לו אתמול ואין לו שלשום"[ישעיהו ל,ל"ג]
רבינו בחיי מביא עוד פירוש של חז"ל:לא נאמר ביום שני:"כי טוב" כי ביום זה נוצרה המחלוקת,לפי שנאמר:"ויהי מבדיל בין מים למים."
יום שני נקרא בשם זה, היות והוא תחילת השינוי והוא מקור לכל חלוקה. היות והמחלוקת והגיהנום נבראו באותו יום ,המסקנה: כי יום שני הוא יום מזיק ולא נאמר בו:" כי טוב" -כי מאותו היום היו כל מיני מחלוקות. כגון:
ביום השלישי כאשר ציווה ה' על העץ:"תוצא הארץ עץ פרי" והעץ לא נהג לפי רצון ה' והוציא:עץ עושה פרי.כלומר רצונו של הקב"ה היה שיהיה טעם העץ כטעם הפרי וגם העץ יהיה ראוי למאכל,אך העץ לא מילא את רצון ה', בדומה להסבר זה מסביר גם רש"י אותו רעיון ,אלא שהוא טוען שהאדמה לא שמעה בקול ה' [לפי רש"י]
ביום הרביעי בו נבראו המאורות: קטרגה הלבנה על כך שגם השמש נוצרה וטענה- כי לא נאה ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד.
ביום החמישי: כאשר נברא גם הלוויתן ,ה' סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא.
ביום השישי: אדם וחוה חטאו וגורשו מגן העדן.
מכאן שמאז יום השני היו קטרוגים ומחלוקות.
התשובה לשאלה ג]
רש"י מביא שלושה פירושים:
1] שמים= נושא מים.
2]שם מים= ששם מצויים מים.
3] אש ומים- אלוקים ערבב אש ומים ויצר מהם שמים.
התשובה לשאלה ד]
כאשר אנו אומרים על אדם מסוים כי התנהגותו טובה ,היות והוא ירא שמים.
הכוונה= כי יודע שהקב"ה בוחן את התנהגותו בכל רגע ,על כן משתדל לקיים את מצוותיו,כי ירא ,שמא יחטא – ואז ייענש על חטאיו.
ביטוי זה נלמד ממלאכת בריאת השמים, שהרי השמים היו הראשונים שהראו סימן יראה מהקב"ה- ביום השני מגערתו:"יהי רקיע"! ומרוב אימה מיד התייצבו והתקשו, לפי שמתחילה נבראו חלשים.
הסבר מעניין זה מביא:רבי יצחק מגור,"בעל חידושי הרי"ם"
לסיכום,לאור האמור לעיל מגיעים למסקנה: כי מלאכת המים לא הושלמה ביום שני,אלא רק ביום שלישי ולכן,לא נאמר ביום שני:"כי טוב" ,אלא ביום שלישי נאמר פעמיים:"כי טוב" –פעם ראשונה,עבור מלאכת המים שהושלמה ופעם שנייה עבור- הצומח שנוצר ביום שלישי.
ויש בכך מסר לכלל ולפרט: להתרחק תמיד מהמחלוקת והקטרוג ולהעדיף את האחדות והשלום.