מאת: אהובה קליין
פרשת חוקת- מי הייתה מרים ובמה גדולתה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מסופר על מותה של מרים-בת עמרם ויוכבד:אחות משה ואהרון.
"ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם:ולא היה מים לעדה.."
השאלות הן:
א] מי הייתה מרים ובמה ייחודה?
ב] מה הקשר בין הסתלקות הבאר למותה של מרים.
ג] כיצד מתה מרים?
התשובה לשאלה א]
מרים-אחות משה ואהרון הצטיינה כבר בצעירותה בחוש אחריות יוצא מן הכלל-
כאשר הגנה על משה הקטן בתיבה מרחוק- לבל יושלך ליאור על פי גזרות פרעה.
כנראה אמה סמכה עליה שתגן עליו כראוי.
כפי שניתן לקרוא בכתובים:"ותיקח—לו תיבת גומא ותחמרה בחימר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור:ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"
ובהמשך מסופר כי בת פרעה מגלה את הילד,מרים אינה נבהלת,ההיפך הוא הנכון. היא מציעה לה עצה:"ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד:ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד"[שמות ב,ט]
מרים הייתה נביאה, לפיכך לא חששה מבת פרעה ושיתפה איתה פעולה,כנראה שברוח הקודש ראתה כי משה בטרם יהיה מנהיג -עליו להעביר את ראשית חייו במצרים כדי ללמוד את רוח המקום.
גבורתה המיוחדת של מרים הייתה בהשכנת שלום בין בעל לאשתו:
בגמרא כתוב: (בבלי סוטה י"ב א)
"וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלים! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות!"
מייד החזיר עמרם אליו את אשתו.
כאשר יצאו ישראל ממצרים,מרים הייתה בראש הנשים ונאמר עליה:"ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את- התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ומחולות:ותען להם מרים שירו לה' כי גאה, גאה..."[שמות ט"ו,כ"א]
לפי דעת מקרא: מרים הייתה רגילה לשיר ולנגן במטרה לשבח את ה' ומתוך כך זכתה שרוח הנבואה שרתה עליה.
רש"י אומר: היא התנבאה על הולדת אחיה משה.
מדברי נבואת מיכה:"ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים"[מיכה ו,ד] ניתן להסיק : כי גם מרים לקחה חלק בהנהגת עם ישראל.
ויש האומרים:כי השם –מרים-מרמז על מרות.
לדעתי,השם מרים מרמז על מים-המילה מים חבויה בתוך השם,ואפשר שהשם שלה רמוז במשפט:"מקולות מים רבים"[תהלים]
לדעת רש"י: מרים הייתה בין הנשים הצדקניות והקב"ה עשה להן נס והוציא להן תופים ממצרים.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י:במשך ארבעים שנה שבני ישראל הלכו במדבר היה להם מים.
אך עם מותה של מרים,הכתוב מציין:"ולא היה להם מים לעדה "
מתוך סמיכות העניינים-מותה של מרים וציון חוסר המים לעדה-הוא מגיע למסקנה שכל עוד מרים הייתה בחיים-בזכותה היה לעדה מים.
רש"י מתבסס גם על דברי הגמרא:"ר' יוסי בר' יהודה אומר:שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל,אלו הן:"משה ואהרון ומרים ו-ג' מתנות טובות ניתנו על ידם.ואלו הן:באר וענן ומן.באר - בזכות מרים,עמוד הענן- בזכות אהרון,מן- בזכות משה.
מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים:ובהמשך נאמר:"ולא היה מים לעדה"[תענית ט]
בעל "כלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ] טוען: כי היות ובני ישראל לא הספידו כנדרש את מרים הצדיקה במותה-נענשו בחוסר מים.
עובדה כי כאשר אהרון נפטר נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט] וכאשר משה נפטר נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה..שלושים יום"[דברים ל"ד,ח] ואילו בפרשתנו אין שום רמז לאבל על מרים במותה.
בכך בני ישראל גילו כפיות טובה כלפי מרים שהרי במשך ארבעים שנה הם נהנו מבאר המים שלה.
מסיבה זו, הבאר נסתלקה באותה שעה וזאת על מנת שכולם ידעו כי באר המים הייתה מתוך זכותה של מרים.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רש"י:מרים מתה מות נשיקה-מיתה שלא ע"י מלאך המוות.
אך הדבר המוזר הוא:כי אין הכתוב מציין כי עם ישראל התאבל על מות מרים.
חז"ל אומרים: כי עצם העניין שנסמכה מותה של מרים לנושא הפרה האדומה ניתן להבין כי כשם שפרה אדומה מכפרת,כך מיתת צדיקים מכפרת.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי מרים הייתה אישה צדקנית.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ועתידים להיגאל בזכות נשים כמוה גם בעתיד.
יהי רצון שנזכה לגאולת עם ישראל במהרה בימינו, אמן ואמן.