קוד: מלכות ה' ומידותיו בספר יונה - כיצד? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל:
מלכות ה' ומידותיו בספר יונה- כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
לאורך כל ספר יונה מבחינים אנו באופן ברור: במלכותו של הקב"ה כמלכות בלעדית ובמידותיו אשר טוב יעשה האדם אם ידבק בהן.
הקב"ה מטיל על יונה הנביא - ללכת להינבא על אנשי נינווה להודיע -על עונש המרחף מעל ראשם בשל חטאם:
"קום לך אל –נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני"
יונה מנסה להתחמק משליחות כבדה זו ובורח לתרשיש.
לאחר חלק גדול ממהלכיו, כולל יציאתו מהדג אל החוף,יונה בונה סוכה:
"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יעשה בעיר"
מעניין כי לאחר הקמת הסוכה,נעשה נס משמים ומעל הסוכה מטפס לו עץ קיקיון – בעל עלים רחבים- המשמש צל מעל ראשו של יונה.
יונה שרק קודם היה במצב של ייאוש,היות וקרה הדבר הגרוע ביותר מבחינתו, אנשי נינווה חזרו בתשובה ואלוקים סלח להם על חטאם.
חשש מהקטרוג הגדול שיהיה על עם ישראל,בעוד שאנשי נינווה –עובדי האלילים- חוזרים בתשובה ואלוקים סולח להם.
הרי הוא חושש שהמלעיגים מבין הגויים יגידו: הנה אנשים עובדי אלילים,מאמינים בקב"ה וחוזרים בתשובה.ואילו ישראל –עם נבחר ה'- ממשיך בחטאיו.
לכן יונה ביקש נפשו למות.
השאלות הן:
א] כיצד מתגלה מלכותו של הקב"ה בספר יונה?
ב] מהו משל הקיקיון?
ג] מהם המסרים אליהם מגיעים מתוך עיון באירועים המתוארים בספר?
התשובה לשאלה א]
כל מה שעובר על יונה החל מקבלת השליחות ללכת אל אנשי נינווה, להודיע להם כי רעה עומדת להתרחש כעונש על חטאיהם,התחמקותו של יונה,כוונתו לברוח אל תרשיש,השלכתו לים הגדול על ידי המלחים,שהותו בתוך מעי הדג במשך שלושה ימים ושלושה לילות,הקאת יונה ליבשה,
ובסופו של דבר,למרות אי רצונו,הוא מקיים את שליחותו המתבקשת,כפי שהכתוב מציין: "ויקם יונה וילך אל נינווה כדבר ה' ונינווה הייתה עיר גדולה לאלוקים מהלך שלושת ימים".
הדבר מוכיח כי: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"!
[משלי י"ט,כ"א]
דבר דומה אנו פוגשים בחומש בראשית,כאשר יוסף נמכר ונשלח על ידי אחיו למצרים.
ובסופו של דבר הוא מגיע לתפקיד רם ומכובד,בניגוד לציפיות, ויוסף הוא השליט,כפי שנאמר:
"ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחו לו אפיים ארצה"[בראשית מ"ב,ו]
התשובה לשאלה ב]
יונה בונה לעצמו סוכה ויושב בה,אין הכתוב מציין כיצד יונה מעביר את הזמן בזמן שהותו בסוכה.
לפי מצודת דוד: יונה קיווה שאנשי נינווה לא יחזרו בתשובה והגזירה תחול עליהם.
גם רדק אומר דברים דומים:יונה ישב במקום ממזרח לעיר- כדי שיוכל להשקיף על אנשי נינווה,אולי לא יעמדו בניסיון התשובה ויענשו.
לעניות דעתי,יתכן שהיה עסוק במחשבות שונות,או נשא תפילתו לה'.
כאשר הקב"ה מצמיח ליונה עץ קיקיון אשר משמש לו כצל,הכתוב מציין: "וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה"
אך, השמחה איננה עורכת זמן רב.בעלות השחר מופיעה התולעת והיא
לפי דברי מצודת דוד: ניתקה את השורשים של הקיקיון מהאדמה.
התוצאה הייתה:הקיקיון התייבש,לא היה די בכך,החום גבר וגם
הרוח גברה- רוח חרישית.
לפי רש"י: זו הייתה רוח נושבת ובו בזמן- משתקת את כל הרוחות והיא עצמה חמה מאד.
לפי אבן עזרא: זו הייתה רוח מזרחית, כה חזקה שהייתה משמיעה רעש עד שתחרשנה האוזניים.
יונה שוב מתייאש,כפי שהכתוב מתאר: "וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי".
יונה מצטער על עץ הקיקיון,והוא שוב בנקודת ייאוש.
הוא מגיע לעילפון.
הקב"ה אומר לו: "..אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד:ואני לא אחוס על נינווה העיר גדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה"?
[יונה ד,י"א]
כלומר: הקב"ה משתמש במשל הקיקיון: אתה יונה לא טרחת מאומה בגידול הקיקיון שנבל ובכל זאת אתה חס עליו,קל וחומר שהקב"ה שאנשי נינווה הם יציר כפיו וחלק גדול מהם-הם ילדים קטנים ותמימים שאינם אשמים,לפי שלא קיבלו חינוך מהוריהם,ובודאי גם הבהמה שנמצאת שם-אינה ראויה שהגזירה תצא לפועל.
התשובה לשאלה ג]
המסרים הם:
א] הקב"ה הוא רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ומוכן לסלוח לחוטאים אשר חזרו בתשובה,ולא משנה באיזו דרגה הם מצויים.
דוגמת אנשי נינווה עובדי האלילים הסרים מדרכיהם הרעות.
כמו שנאמר: "וירא האלוקים את-מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלוקים על-הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה"[יונה ג,י]
ב] בעזרת התפילה האדם מתחבר לבוראו ויכול לבקש בקשות,אלוקים כאב המרחם על בניו ונענה להם כאשר מבקשים מחילה.יונה משתמש גם באמצעי זה.
ג] ה' בורא העולם,שולט עליו תמיד והכול מתנהל על פי רצונו,גם אם אין הדברים מתרחשים בהתאם לציפיות.יש להאמין כי הכול לטובה.
ד] לכל אדם ישנה שליחות מסוימת בעולם ועליו לקיים אותה במסירות.
ה] ישנה תשובה מתוך יראה וישנה תשובה ברמה גבוהה יותר -מתוך אהבה.
לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי אלוקים רחום וחנון ונותן הזדמנות לכל אדם לחזור בתשובה.
כמו שנאמר: "מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין".
[בבלי,ברכות,דף ל"ד,עמוד ב']