קוד: קריאת מגילת אסתר - בפורים - מה גנוז בה? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל:
קריאת מגילת אסתר- בפורים-מה גנוז בה?
מאת: אהובה קליין.
[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אימי ז"ל - חיה בת בן-ציון]
קריאת מגילת אסתר היא אחת המצוות החשובות בפורים,אותה אנו קוראים בבית הכנסת והכול חייבים בקריאתה:אנשים,נשים ויש לחנך גם את הקטנים לקרותה.
המגילה מתארת בפרטי פרטים את גזירת המן הרשע מזרע עמלק-אשר רצה להשמיד את היהודים בטענה שהם אינם מאוחדים,כפי שאמר למלך אחשורוש:
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל המדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם.."[מגילת אסתר ג,ח]
בסופו של דבר, המן אינו מצליח במזימתו ובעזרת הקב"ה הכול מתהפך לטובת היהודים,ואילו המן ומשפחתו נענשים.
השאלות הן:
א] מהי מטרת קריאת מגילת אסתר ומדוע הכול חייבים לקרותה?
ב] כיצד יש לקרוא את המגילה ומה גנוז בה?
ג] מדוע חשב המן כי ניתן בקלות להשמיד את היהודים?
ד] מהן המצוות הנוספות שיש לקיים בחג הפורים?
התשובה לשאלה א]
הרמב"ם אומר: כי מצוות קריאת מגילה היא חובה בפורים על כולם, ונחשבת למצוות "עשה" מדברי סופרים,ואפילו הכוהנים בזמן עבודתם מבטלים את מלאכתם כדי לבוא להאזין למקרא מגילה וגם מבטלים תלמוד תורה כדי לקיימה.
מצווה לקרוא את כולה בלילה וביום.
מטרת קריאת המגילה היא לפרסם את הנס של השגחת ה' על עם ישראל ועל הניסים שעשה ועושה לנו מתוך הגנה עלינו מפני אויבנו.
התשובה לשאלה ב]
במסכת מגילה[פרק ב',משנה א'] נאמר: "הקורא את המגילה למפרע,לא יצא ידי חובתו"
כלומר יש לקרוא את המגילה ברציפות-לפי סדר הפרקים,פרק ב' לאחר א' וכן הלאה,והטעם לכך: כי רק כך ניתן להבחין ביד ה' גם אם הניסים אינם גלויים לעין,אלא הכול נראה בדרך הטבע ואפשר לראות באופן ברור כי כוח עליון מכוון את האירועים באופן פלאי.
מתוך הקריאה במגילה מתגלה לנו הנצחיות המיוחדת וההבנה כי בכל דור ודור קמים עלינו האויבים לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.
ואין האירוע הזה-המספר על המן ומזימותיו הוא חד פעמי,אלא הרצון לכלות את עם ישראל,לובש צורה ופושט צורה בכל דור ודור מחדש.
התשובה לשאלה ג]
מסתבר, כי בשיא הצלחתו של המן- הוא היה מוקף באוהביו שהציעו לו מידי פעם עצות,כמו שכתוב:ויבא את אוהביו ואת זרש אשתו"[מגילת אסתר ה,י]
"ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו"]שם ה,י"ד]
אך, לאחר כישלונו של המן אוהביו הפכו לחכמיו,כפי שנאמר:
"ויאמרו לו חכמיו: "
וחז"ל מפרשים: כי חכמיו: "אמרו לו:אומה זו[ישראל] נמשלו לכוכבים ונמשלו לעפר,כשהם יורדים,הם יורדים עד עפר,כשהם עולים, עולים עד למעלה ככוכבים"
-הכוונה: העפר הוא גוש מלוכד אחד ואילו הכוכבים מפוזרים,כאשר עם ישראל נמצא בירידה-הכול מתלכדים לגוש אחד של עפר,אבל כאשר הוא עולה –הוא מפורד ככוכבים.
גם כיום כאשר אנו שרויים במצב של משבר-אנו מתלכדים כאיש אחד,אך כאשר המצב נראה טוב,ישנן מחלוקות בעם.
המן המשיך להקשיב לחכמיו:כאשר התלונן בפניהם כי מרדכי אינו כורע ואינו משתחווה לו,אמרו לו:לעזוב את מרדכי כי בעבר כל מי "שהתחיל" עם היהודים נחל כישלון,כגון: עמלק בזמנו של משה, אגג בתקופת שאול...
המן ענה להם: כי היהודים של היום אינם אותם יהודים של הזמנים הקדומים,כאשר היו נאמנים לאלוקיהם-הוא השגיח עליהם,אך כעת הם שונים וכך ה' נטש אותם,כעת הם בגלות ואפשר להציק להם.
ענו לו: "אם כך,עשה לו עץ ותלה את מרדכי עליו"
בלילה האחרון קודם תלייתו של מרדכי,כביכול, ישב בבית המדרש ולמד תורה עם כל החכמים.
למחרת בבוקר כאשר המן נצטווה להרכיב את מרדכי על הסוס ברחובות,ראה כי מרדכי מלמד תורה בני נוער רבים.
מייד רץ לספר ליועציו-"חכמיו",אמרו לו: "אם מזרע היהודים.."כלומר אם גם הילדים לומדים תורה לא תוכל לחסל אותם [על פי מדרש של חז"ל]
התשובה לשאלה ד]
מצוות נוספות בפורים הם:
משתה ושמחה,מצווה לערוך סעודת פורים ולשתות יין ולשמוח.
וזהו ביטוי גשמי לשמחה,כי גם הנס היה נס גשמי,המן רצה להרוג את כל הגוף היהודי.
מסיבה זו, אנו משמחים את הגוף במאכל ומשקה.
וזאת בניגוד לחג חנוכה שאז היונים רצו להשמיד אותנו רוחנית-ואסרו עלינו לקיים את מצוות התורה,לכן בחנוכה בטויי השמחה הם רוחניים כמו:הדלקת החנוכייה ותפילת הלל.
משלוח מנות:כנגד חשיבתו של המן –שחשב שהיהודים אינם מלוכדים,באה מצוות משלוח מנות- במטרה ללכד את העם.
מתנות לאביונים:הרמב"ם אומר: "מוטב לאדם להרבות מתנות לאביונים,מלהרבות בסעודתו,שאין שמחה גדולה ומפוארת,אלא לשמח לב עניים ויתומים.
כאשר יהודי רוצה לשמוח, עליו לחשוב גם על הנזקקים כדי שהשמחה תגיע גם אליהם.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי קריאת המגילה מחייבת את כולם-מגדול ועד קטון-כדי להודות לה' על הנס שאירע ליהודים וגזירת המן לא יצאה לפועל,יחד עם זאת עלינו תמיד לפקוח עין,להיות ערניים כלפי כל האויבים הזוממים מידי דור ודור להשמידנו. ובזכות מעשים טובים וקיום המצוות,
ה' לא ייטוש את עמו לעד.