מאת: אהובה קליין
דבורה הנביאה - הפטרת פרשת בשלח.
מאת: אהובה קליין.
בהפטרת פרשת בשלח, אנו קוראים על דבורה השופטת והנביאה [שופטים פרק ד]
וכך הכתוב מתאר את דבורה הנביאה: "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ....."
ההפטרה מתארת את הנהגת דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בכנענים.
ישנם קווי דמיון מדהימים- בין פרשת בשלח לבין ההפטרה: בפרשה מסופר באיזה אופן פרעה וחייליו טובעו בים סוף ובהפטרה מסופר על נפילת מחנה חיל סיסרא בנחל קישון. בפרשת בשלח התורה מתארת לנו את שירת הים-בפי משה ובני ישראל ואילו בהפטרה: מתוארת שירת דבורה וברק בן אבינועם.
על הקשר בין הפרשה להפטרה מדבר גם המדרש [ילקוט שמעוני, פר' בשלח]
אמר רבי סימון כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על עוונותיו ונעשה בריה חדשה, ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה - נמחלו להם עוונותיהם, שנאמר: וייסע משה את ישראל, שהסיעם מעוונותיהם, וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה, ומניין שנמחלו עוונותיהם? בכלן מקום הוא אומר: ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע, וכאן כתיב ויעשו בני ישראל תחילת עשייה, והיכן הם מה שעשו לשעבר? אלא מחל להם הקב"ה מה שעשו לשעבר"
בדברי המדרש ישנה הרחבה על הקשר בין הפרשה להפטרה:
"בא ולמד כשם שעשה הקב"ה ניסים לישראל על הים על ידי שבט יהודה ובנימין כך עשה להם ניסים על ידי שרי זבולון ונפתלי בימי דבורה וברק"- שנאמר:" זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה"
דבורה הנביאה הייתה אחת משבע הנביאות המופיעות בתנ"ך, תפקידה היה: לשפוט את עם ישראל לאחר אהוד בן גרא ושמגר בן ענת. היא הייתה משבט אפרים ובנוגע לכינוי שלה: "אשת לפידות"- על כך כמה הסברים, יש הסוברים: כי "לפידות" היה שם בעלה בדומה למה שנאמר על שרה-"שרי אשת אברם" אך במדרש מסופר: שתפקיד בעלה היה ליצור פתילות לבית המקדש- ולכן שמו היה: "לפידות" משום כך נקראה: אשת לפידות.
וכך מספר המדרש: "בעלה של דבורה עם הארץ היה, אמרה לו אשתו בא ואעשה לך פתילות והולך לבית המקדש שבשילה והוא היה עושה פתילות עבות, כדי שיהיה אורן מרובה. לפיכך, נקרא שמו לפידות"
המדרש מגלה לנו: "אמרו שלושה שמות יש לו, ברק בן אבינעם, מיכאל ולפידות"
דעה מעניינת אומר הרלב"ג: דבורה הייתה שופטת בישראל והיא גרמה לכך שעם ישראל ישובו אל ה'.
היא נקראה אשת לפידות- כי שמו של בעלה היה : ברק וישנו קו משותף לשם ברק ולשם: לפיד.
ההסבר נוסף: דבורה אשת לפידות - שהייתה על דרך - אשת חיל, ועוצמת הנבואה שלה – נראית כלפידים במקום שהייתה מגיעה אליו. בנוסף הייתה שופטת את עם ישראל תחת עץ התומר.
המלבי"ם סובר: כי דבורה זכתה לנבואה מה שלא זכו מושיעים קודמים - מהסיבה: שהייתה אשת לפידות שכל מעשיה היו נעשים מתוך זריזות והתלהבות- כמו לפידים.
ועל כך שהייתה יושבת תחת עץ התומר- אמרו חז"ל: כמו שלתמר יש גלעין אחד- כך היה לעם ישראל לב אחד לאביהם שבשמים. ומה צלו של עץ התומר מועט כך היו אז תלמידי חכמים מעטים.
דבורה בנוסף לניהול המלחמה ועצותיה החכמות לברק בין אבינועם- כיצד לנהל את המלחמה, הייתה משוררת נפלאה:
בשירתה היא מתארת את המצב הביטחוני הקשה בתקופתה: "בפרוע פרעות בישראל" היא מהללת את המתנדבים בעם, במילים: "בהתנדב עם ברכו ה' "
היה משבחת את השבטים שנענו לצוויה והצטרפו למלחמה נגד האויבים ומשבחת אותם במילים: "אז ירד שריד לאדירים עם.."
אך מנגד היא כועסת על המשתמטים מהמלחמה-כמו על שבט ראובן באומרה: "למה ישבת בן המשפתיים לשמוע שרקות"- כיצד ישבו המשתמטים באדישות בעודם בשדות ומאזינים לצלילי הרועים בקרב הצאן?
לאור האמור לעיל- מדהים לראות את הקשר בין הפרשה-שירת הים לבין שירת דבורה וגם הקשר בין טביעת המצרים בים לבין נפילתו של סיסרא וחילו בנחל קישון , מכאן ניתן להסיק כי דבורה הייתה אישה מיוחדת- אשת חיל בעלת כישורים רבים- שופטת,נביאה ומשוררת דגולה.