נכתב ב: 11:00:34 30.10.2005, כתוספת/תגובה ל: תגובה ל: תגובה והערה על סתירה שנמצאה: מדריך לפרשן המתחיל
אתה סבור כך?!
אך הוא דוחה בצורה לא נכונה ראות טובות מהתורה כגון דבריו:
ואילו היה כתוב 'והיתה הלבנה לאות למועדים בחדשים', מי יתן לנו אות שהם מועדי השם המוקדשים?
- כי יש ' מועדים ' רבים בתורה ובמקרא ובכתובים!
ואני אומר: ביום רביעי כתוב מפורשות המילים מאורות, ולאחר מכן מפרט מהן המאורות ומדגיש "המאור הגדול..ואת המאור הקטון", ואח"כ כתוב "ואת הכוכבים" שהם מאירים אבל הם יחסית זניחים מבחינת קביעת ר"ח בגלל שיש כוכבים גם ביום אבל יש פסוק שאומר שרק לאחר השקיעה יש צורך בראיית הירח על מנת לקבוע את קידוש החודש שנאמר: "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" וגם כתוב לחיזוק: "כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה" שגם זה בהכרח מדבר על הירח, אז לא הבנתי מדוע , לשיטתו, אין בתורה ראייה לקידוש בראית הירח?!
ככל הידוע לי מהקראים, זה שהם אומרים ומאמינים שאין דבר כזה שאין "רמז" בתורה למצווה כלשהי. ואם אין אז הם אומרים שזה מקצרון רוחנו לא מצאו טעם לדבר.. אבל מוכרח שיהא איזו שהיא אסמכתא פסוקית כלשהי. ואין פסוק או מילה מיותרים בתורה.
אז דייקת מהמילה מועדים או עדיין לא?! אם לא אז אשמח שתסביר לי, מה כווונת הראב"ע זצ"ל באמרו: שיש "מועדים" רבים בתורה, ומה הפירוש של כל אחד מהם! (לפי יכולתך כמובן) אבל אנא, תן תשובה מאלפת, שלא נגרר יתר הצורך..
שמחתי לשמוע ממך
ממני בוניקו
תגובה: מועד = זמן קבוע מראש [נכתב ב: 20:33:24 30.10.2005]