מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 00:01:02 17.08.2007, כתוספת/תגובה ל: פשטו ידיכם בגדוד
לעומת מלחמות ההגנה במשך ימי השופטים, הוציא דוד את גדודיו למלחמות כיבוש והרחבת הממלכה.
משמעות השורה התחתונה הייתה "פרנסה". לפי-כך, מחשבות דוד היו "מחשבות של איש מלחמה". כמתועד:
"הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים".
"וְעַתָּה כֹּה-תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן-הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל-עַמִּי עַל-יִשְׂרָאֵל."
"וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִתָה אֶת-כָּל-אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ".
"וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל, וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו, וְלֹא יִרְגַּז עוֹד, וְלֹא-יֹסִיפוּ בְנֵי-עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה".
"וּלְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ, וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי-בַיִת יַעֲשֶׂה-לְּךָ יְהוָה" (שמואל ב' ז' 11-7)