מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 09:36:12 19.12.2006, כתוספת/תגובה ל: תגובה על: האם מותר ליהנות ממעשה רע של אדם אחר?
עמוקות מחשבות האלהים ואין חקר להן ולא עלינו לשים דברי בשר ודם להיות "מוצא-פיו"...
להשליך "צדק" אלוהי לטובת "אחריתו של עולם" בזכות הקש מכליל מדברי דוד על נבל הכרמלי או בהוצאת דברי איוב מהקשרם המתועד: "כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו" (כז' 8)...והלא אלהים שונא "חנף"...
אין זו אלא ראיה צרת אופקים דרך "חור בגרוש" של ימי המנדט הבריטי בא"י...
ודומה השלכה זו לשיטתה של המאה הקודמת בה מקובל היה בתרבותה של ארץ גרמניה כי אם אדם נתפש משקר פעם אחת - חובה לראותו כ"שקרן סדרתי" לכל חייו...אדם שכזה לא זכה להשמיע את טענותיו בפני בית משפט גרמני כי אף אחד לא נתן אמון בדבריו...
נכון יותר לראות בעין אובייקטיבית את דחף יצריו של האדם לשקר (וודאי אם שיקר בבית המשפט) כדי להרגיש את עצמו עליון ומוצלח - במידה ולא נתפש - בדבר אותו שקר שיזם כדי לבצוע בצע...ןנכון יותר להוכיח את השקרן על שיטתו ולחייבו להודות על האמת...
כך אין להשליך "צדק" על אחרית בהכללה מדברי דוד...אלא לראותם כמקרה פרטי שהזעם כבוש בו...וכך יש לדעת לראות את התמונה השלמה המתקבלת מדברי איוב...