נכתב ב: 19:50:44 31.10.2005, כתוספת/תגובה ל: מועד=זמן שנקבע מראש - על ידי מי?
אני מסכים, אבל זה לא משפיע על דעותיי בנתיים, כי חג זה מחזורי דהיינו מלשון מחוגה ומלשון לחוג(להסתובב) ומהפסוק: "חגים ינקופו" יחזרו על עצמם במחזוריות..
"נועדתי לך שמה" - לדעתי זה נזדמנתי לך שמה דהיינו אזדמן לך שמה. כמו שאמרת "אפגשך שם"
ולכן אתה מחזק את דברי כי לדעתך מי "פוגש" את מי?! אם לא עינינו (פוגשת) את הירח כשהשמש שוקעת?!לאחר שהירח נעלם ועינינו רואה אותו מחדש..
אם אאריך, אז אומר שהמילה "חודש" באה גם לחיזוק דעתי כי ראות הירח מתחדשת ולא קביעת הזמן של יום קידוש החודש מתקרבת, והבן זאת.
נ.ק מפרש:
"בית מועד לכל חי" - בית הקברות, בו כל חי (כשמגיע מועדו - זמנו שנקבע לו) נועד בסופו של דבר.
ואני מפרש: זה בית כמקום, שהוא מזומן לכל חי (אי אפשר לברוח מהמיתה), למרות שמצאנו במדרשים שהיו כאלה שהצליחו איכשהו להערים על מלאכים, והגיעו לגן עדן בתחבולה, (אז לשיטתך הפסוק הזה שיקרי, כי לא כל חי באמת מגיע לשם, זה כדרך אגב). ולא בהכרח שיאספו לשם כל חי, כי חיים לא נמצאים בקבר?!
נ.ק מפרש:"למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" - ניפגש ולשרה יהיה בן.
ואני מפרש: למועד= בזמן הזה בשנה הבאה...ולא כפי שאמרת, שהוא יפגש איתו שם באותו זמן, כי אברהם בכלל יעהא עסוק בלידה וכולי.. ולשם מה יגיע המלאך בכלל?! לשיטתך!
נ.ק עוד אומר:בעצם מדובר בזמן שנקבע ע"י מישהו - הקב"ה, מלאך ה' או - במקרה של מועדי ה' - "שילוב" של החוקים בתורה וקביעת המועדות על ידי ישראל.
ואני אומר: אם כך, איני מבין את הטעם , בו התורה כותבת בפסוק: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" את המילה: "במועדם" ע"פ האמת המציאותית ולא לפי "סתם" קביעה וזהו. ואם אינך יודע, תורת ה' עומדת לעד, כך כתוב בכל אופן, אז למה בעבר קידשו ע"פ הירח? וכיום לפי "קביעות מראש" שלעיתים רבות "מחטיאות" את המטרה?! ל מ ה ?! ואגב, משום מה נראה לי שלא קראת את התגובות המשורשרות הקודמות שלי, והחסרת הרבה תשובות, וחבל...תשובתך לא היתה מושלמת.. וכבודו גורם לי לחזור על שאלותיי לשווא..
למשל, למה כתוב בתורה יום אחד על יום ראש השנה וחכמים קובעים באופן קבוע, שני ימים...(תשיב לי בבקשה, האם גם לזה התכוונה התורה)
נ.ק אומר: מועד, אם כן, הוא זמן שנקבע - ובשביל שיהיה כזה צריך שיקבעו אותו.
ואני אומר: למה צריך מדרש שידרוש "אָתֶם" במקום "אותם" שהתורה תנקד כמו שאמרת וזהו! חשבת על זה, המדרש הזה לא מוסיף שכל!
נ.ק אומר: כאן מגיע אבן עזרא ואומר שבפסוק "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" - אין חובה לומר שמדובר במועדי ה', משום שכל-זמן-שהוא נקבע על ידי המאורות.
ואני אומר: אנא תסתכל מה אומר הראב"ע על דניאל א' א', ואז תגיד לי את דעתך על דעתו ופירושו לעיתים..
וסתכל גם מה אומר הרמב"ם על מעוותי הפירוש קרא בסעיף ז':
http://kodesh.snunit.k12.il/i/e511.htm
ובהמשך אומר לך מה דעת התורה..
נ.ק אמר:
יתכן, אם הולכים לפי דבריו(ראב"ע) , שמשום שמועדי ה' מקודשים, הם צריכים להיקבע על פי משהו אחר מהכוכבים.
זה מה שאני מבין.
בניגוד לזה, בדבריך אתה עושה בדיוק את מה שאבן עזרא אומר שלא טוב במה שהקראים עושים: אתה מבין את התורה על פי הסבר שאתה מבין, ומה שרע בזה לדברי אבן עזרא הוא שמאחר שמדובר בהגיון - אזי ההבנה משתנה כל הזמן - וכל שכן בין אנשים שונים.
ואני אומר: התורה נדרשת בכללים, ולא ניתן לזוז מהם ימינה או שמאלה כי כתוב מפורש אומר: "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" ואם תעשה ק"וח פשוט, תגלה שאם אסור להוסיף אז ק"וח לשנות כל פעם בגלל שההבנה משתנה. וגם ראה מה שאמרתי למעלה שהתורה עומדת לעד.
לפי דבריך גם מובן שבאמת התורה נדרשת ב-70 פנים, ואתה גם מאמין בזה, אז אם הכנסת את הקראים, ופירושיהם, אז לשיטתך הם גם צודקים! ולכן, אין דבר כזה 70 פנים!
מה דעתך כעת?
ההודעה פונה בלשון זכר ואולי מדובר בנקבה.. אז סלח/י לי