הבגדים - עונש לאדם?!

מאת: אראל

אל:

שלום נווד,

כתבת " הלבוש הוא עונש לאדם. האדם הראשון לא התבושש. ראה רש"י ומלבי"ם לבראשית ב' כ"ה ". אכן, יש מפרשים שאומרים, שלפני שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת טוב ורע - לא היה להם יצר רע, ולכן הם לא היו צריכים להתנהג בצניעות. הבעיה בדעה זו היא, שהיא לא מסבירה היטב את הפסוקים " וידעו כי עירומים הם ", " מי הגיד לך כי עירום אתה? ". לפי שני הפסוקים האלה נראה, שאדם וחוה היו עירומים עוד לפני שאכלו, רק שהם לא ידעו את זה. השינוי שחל בהם לאחר האכילה הוא שינוי של ידיעה, הם גילו עובדה אובייקטיבית חדשה שלא ידעו קודם. זה לא קשור ליצר הרע.

מכיוון שאדם וחוה לא היו עיוורים, הם בוודאי ידעו שהם לא לבושים; אך הם לא ידעו שהם עירומים. מכאן, שהמשמעות של "עירום" אינה "לא לבוש", אלא "צריך להתלבש" (כדברי רש"י בראשית ג 11). אדם וחוה היו עירומים עוד לפני שאכלו מהעץ; כלומר, אדם וחוה היו צריכים להתלבש עוד לפני שאכלו מהעץ.

מכאן, שהבגדים אינם עונש: ה' תכנן, עוד לפני שהאדם חטא, להלביש אותו בבגדים. האדם לא התבושש, כי הוא לא ידע על התכניות של ה'; רק לאחר שאכל מ"עץ הדעת טוב ורע", הוא "היה כאלהים יודע טוב ורע", הוא ידע את מה שה' ידע, שהבריאה עדיין לא הסתיימה. ואז הוא התחיל להתבייש.

כתבת " ה' אמר 'כי טוב' כאשר האדם היה עירום ". קודם כל, זה בכלל לא בטוח - זה תלוי בפרשנות לשני הסיפורים על בריאת האדם ( ע"ע ). אך גם אם זה נכון - זה עדיין לא מוכיח שהמצב הרצוי של האדם הוא להיות בלי בגדים.

ה' ברא את העולם בשלבים, ואמר 'כי טוב' על כל אחד מהשלבים.

גם הארץ נבראה עירומה: ביום השלישי, כשהמים נקוו אל מקום אחד ונראתה היבשה, לא היו עליה שום צמחים, ובכל זאת ה' אמר על כך "כי טוב". אך הבריאה עדיין לא הסתיימה: בהמשך היום השלישי, ה' עבר לשלב הבא של הבריאה, ו"הלביש" את הארץ בצמחים.

כך גם לגבי האדם: ה' ברא את האדם עירום ואמר "כי טוב". אך הבריאה עדיין לא הסתיימה: בהמשך היום, ה' עבר לשלב הבא של הבריאה, והלביש את האדם ואשתו בכתנות עור.

גם לדברי רש"י (בראשית ג 20), הפסוקים מכאן והלאה הם המשך של סיפור יצירת האיש והאישה - "חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות"...

את דברי "שפתי חכמים" שהזכרת לא הצלחתי למצוא.

כתבת " לא כתוב בשום מקום שמצווה להתלבש ", " כל איסורי הערוות ( אמך, אביך .. ) מדברים על איסורי ביאה, לא על ראייה ", " הראייה בלבד אינה אסורה ": נכון, גם אני לא כתבתי שיש מצוה מהתורה להתלבש. כתבתי רק שמי שלובש כתנות-עור "מקיים את רצון ה' בבריאת האדם", או במילים אחרות "מתנהג כמו בן-אדם".

אין שום מצוה מפורשת להתנהג כמו בן-אדם; מותר לאדם ללכת כל ימיו על ארבע, לדבר בנביחות בלבד, לרדוף אחרי חתולים ולאכול עצמות (של עופות שנשחטו בשחיטה כשרה). מדי-פעם זה אפילו רצוי לנהוג כך (למשל כשרוצים להצחיק אנשים עצובים)... אך אדם שמתנהג כך כל ימיו, לא מקיים את רצון ה'. ה' ברא אותו כאדם, כדי שיתנהג כאדם ולא כבהמה.

כך גם לגבי הלבוש: כמובן שמותר להיות בלי בגדים, ולפעמים זה אפילו חיוני (כמו במקוה), אך אדם שנמצא רוב ימיו בלי בגדים, לא מקיים את רצון ה'; ה' נתן לאדם כתנות עור כדי שישתמש בהן, שיתלבש.

כתבת " האדם נסקל עירום לעיני כל ישראל ", " האישה נרגמת עירומה לעיני כל הקהל ", " שמואל א' י"ט כ"ד - שאול פשט את בגדיו ונפל עירום ", " מסכת עבודה זרה מ"ב - ר' גמליאל היה מתרחץ בבית מרחץ עם דמות של אפרודיטה - אילת האהבה היוונית העירומה ", " ישעיהו (כ' ב') הלך עירום 3 שנים במצוות ה' " - דבריך רק מחזקים את מה שכתבתי במאמר המקורי, לנוחותך אצטט אותם שוב כאן: " כשאדם מכבד את עצמו ומתגאה יותר מדי, ה' משפיל אותו ע"י הורדת בגדיו, והחזרתו למצב של 'האדם העירום'. כך קרה לשאול המלך, שהתגאה במלכותו ורדף אחרי דוד, וכשהגיע לפני שמואל נאלץ לפשוט את בגדי המלכות שלו; כך היה בימי ישעיהו, אז הבגדים לא שימשו לצניעות, אלא דווקא להתייפות ולהתפארות; וכך היה גם בימי הושע, אז התפארה כנסת ישראל בבגדים שהביאו לה 'מאהביה' הגויים".

ואני מוסיף כאן, שכאשר האדם מתגאה יותר מדי, ה' מחזיר אותו עוד אחורה, והופך אותו לחיה או אף לצמח - כך קרה לנבוכדנאצר מלך בבל ( דניאל ד ).

וכאשר הבריאה כולה מתגאה ואינה ממלאת את תפקידה - ה' מחזיר אותה עוד אחורה, למצב של תוהו ובוהו ושממה, כמו שעשה במבול.

כתבת בתחילת דבריך שהבגדים הם עונש לאדם - אך בהמשך דבריך הוכחת שדווקא העירום הוא עונש לאדם!

כתבת " קידושין פ. - ילדה עד גיל 12 וילד עד 13 אין בהם בושה, ומותר להיות עימם עירומים ", ו" הגמרא אומרת, ששוטה וקטן אין בהם בושה ": נכון, כמו שהעולם נברא בהדרגה, כך גם האדם מתפתח בהדרגה:  בהתחלה הוא כמו צמח - לא יכול לזוז וצריך להיות צמוד לאימו ולינוק ממנה;  אחר-כך הוא כמו בהמה - זוחל על ארבע ולא מדבר; אחר-כך הוא "אדם עירום"; וכשהוא מתבגר הוא נעשה "אדם לבוש".