מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 05:32:18 25.05.2008, כתוספת/תגובה ל: הגדרה:פלג מים = חלק מנהר, זרם מים קטן המשמש להשקיה
(העתק לציטוט הנ"ל)... מי פלג לשטף תעלה, ודרך לחזיז קלות " = ה' יצר, כביכול, פלג מים מהשמים ועד הארץ, כך שהמים יגיעו בנחת, ישקו את הארץ ולא יהרסו אותה... (סוף ציטוט... ומבלי לשנות או לשתול במקור הציטוט אות זו או אחרת)
מציטוט כזה אפשר להוציא מסקנה אופרטיבית מבוססת... רק לצורך סיפוק ייצר העליונות של האדם...
כי יאה לזלזל במוסר אלהים ובמשפטיו... וכל המגזים והמגדיל את זילזוליו (כדוגמת הגזל במשפט נבות היזרעאלי)... ישתבח שמו...
אולם הניקוד למשל (איוב לח' 25) במקורו - כדלקמן:
מִי-פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה
וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת...
כלומר... אומר המשל:
מי שביכולתו לפלג בין גרגרי האדמה ו/או חולות המדבר ולכוון את תיעול השטף בתעלת הפלג או הנחל ו/או הנהר...
הוא במשל זה בעל היכולת לפלג בנמשל... גם את גורלו של האדם לטוב ו/או לרע... לשלום ו/או למלחמה... כאת גורלם של כל מרכיבי הבריאה...
והוא אם-כן רק האלהים הכל יכול ואין בילתו... ומוטב לא לזלזל בהתבטאויות "עט שקר סופרים" לענייני עוצמת היכולת האלהית שאין קצה לה...
על-כן, על האדם לקבל בהכרה ובשיקול דעת את העוצמה והיכולת האלהית הזאת... ולהעריץ את אלהים כהגדרת ישעיה:
כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי
בְּקִרְבּוֹ--יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי
וְהִקְדִּישׁוּ אֶת-קְדוֹשׁ יַעֲקֹב
וְאֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ...
וְיָדְעוּ תֹעֵי-רוּחַ בִּינָה
וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ-לֶקַח...
(ישעיה כט' 23 - 24)
ואכן... הנמשל (איוב לח') לכוחו של האלהים המפלג ו/או המכוון ו/או מכתיב הגורל וההופף בהיפוכיו - כדלקמן:
לְהַמְטִיר עַל-אֶרֶץ לֹא-אִישׁ
מִדְבָּר לֹא-אָדָם בּוֹ...
לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה
וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא...
הֲיֵשׁ-לַמָּטָר אָב
אוֹ מִי-הוֹלִיד אֶגְלֵי-טָל...
מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח
וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ...
(איוב לח' 26 - 29)