מיכל לא השלימה עם אבדן המלכות לבית שאול...

מאת: רמי ניר

אל:

לכן...מיכל בזה לדוד..."וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ"...על "כירכוריו"...

"וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז לִפְנֵי יְהוָה"
"וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד"...
(שמואל ב' ו' 14)

***

דוד הבין בדיוק את מסר הבוז של מיכל...

"וַתֹּאמֶר"
"מַה-נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"
"אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו"
"כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים"...
(שמואל ב' ו' 20)

כלומר...אכן...כבוד המלכים נותר בבית שאול...

***

לפי-כך...במסגרת חובתו של דוד כלפי העתיד:

"וְחַסְדִּי לֹא-יָסוּר מִמֶּנּוּ"
"כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל"
"אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ"
"וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם לְפָנֶיךָ"
"כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם"...
(שמואל ב' ז' 17-16)

דוד נזהר לא להותיר כבוד מלכים לבית שאול...

לכן...דוד...לא יכול היה להרשות לעצמו להביא ילד לעולם...שיהיה בנו...וגם בן לבית שאול...

על כך מעיד...התיעוד...

"וּלְמִיכַל בַּת-שָׁאוּל"
"לֹא-הָיָה לָהּ יָלֶד--עַד יוֹם מוֹתָהּ"...
(שמואל ב' ו' 23)