הקנאים במלכים: יהוא ויאשיהו

(ז) מתהלך בְּתֻמּוֹ צדיק: יהונדב בן רכב התהלך בתומו וגזר על בניו להנזר מיין ולחיות חיי עוני כדי לזכות בקרבת ה'.

אשרי בניו אחריו : שכרו של יהונדב בן רכב, שבניו לא גלו לאשור יחד עם ישראל [3], אלא גלו לבבל עם יהודה וחזרו לירושלים עם שיבת בבל [4].

בלעם חזה זאת מראש: (במד' כד)   "איתן מושבך...עד מה אשור תשבך".

ירמיהו הנביא הבטיחם בשם ה': (לה) "לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים".

אשרי – רמז לאשור, כנ"ל.

(ח) מלך יושב על כסא דין: מיד כשנמשח יהוא למלך, הוא התיישב על כסא רכבו ככסא דין (אותיות ניד), רכב ליזרעאל והרג את בית אחאב. משם המשיך לשומרון והרג את עובדי הבעל. ל"רכב" קנאותו צרף את יהונדב הקיני מבני ה"רכבים".

מזרה בעיניו כל רע : על יהוא נאמר: "כי בשגעון ינהג". שגע כמו שגח, הוא "השגיח" בעיניו על סביביו והיפנט אותם בשגעון. יהוא ניצל יכולת זו, וזירה בעיניו כל רע.

יושב על כסא –   על "כסא ישראל" ישבו רק שלמה ויהוא:

(מ"ב י ל) וַיֹּאמֶר י-הוה אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל:

(מ"ב טו יב) הוּא דְבַר י-הוה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל וַיְהִי כֵן:

דין – דין כמו משפט. אביו של יהוא נקרא יהושפט, ויהוא נשפט עם בית אחאב

(מ"ב ט ב) וּבָאתָ שָׁמָּה וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר

(דה"ב כב ח) וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם:

מזרה...רע – רמז ליזרעאל ששם ומשם זירה יהוא את רוע בית אחאב.

(ט) מי יאמר זכיתי לבי: יהונדב קינא לה' מתוך זוך וטוהר לב. גם יהוא ניסה לומר "זכיתי לבי", הרגתי את בית אחאב ואת עובדי הבעל בלי פניות ונגיעות, ונשכרתי: (מ"ב טו יב) "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל": יהוא, יהואחז, יואש, ירבעם, זכ- זכריה.

טהרתי מחטאתי : יהוא הוסיף ואמר "טהרתי מחטאתי", זה לא נכון, כי יהוא דבק בחטאת ירבעם בן נבט ולכן נענש על הריגת אחאב למפרע: (הושע א ד)...כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל"

מי – יהוא שאל את הנביא שבא למושחו: "אל מי"

(מ"ב ט ה) וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל ישְׁבִים וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל מִי מִכֻּלָּנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר

זיכיתי...מחטאתי – יהוא הזדכה באחאב וחטא בירבעם:

(מ"ב י כט) רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן: (ל) וַיֹּאמֶר י-הוה אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל: (לא) וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת י-הוה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

מ י י אמר זכית י לב י טהרת י מחטאת י – חמש מתוך שש מילות הפסוק מסתימות באות יו"ד, והשישית מתחילה באות יו"ד. ארבעה מתוך חמשת שמות מלכי בית יהוא מתחילים באות יו"ד (שלוש מהם בצירוף "יהו") והשם החמישי מסתיים ביו"ד: י הוא י הואחז י הואש י רבעם זכר י ה.

(כד) מה' מצעדי גָבֶר   ואדם מה יבין דרכו: יאשיהו התייתם מאמון אביו בהיותו בן שמונה שנים. הנביא מציין את ישרותו של יאשיהו בין שני שמות, אמו ידידה בת עדיה מבצקת, ושפן הסופר. גם פסוקנו רומז לכך. הקב"ה זיכה את אמון (הרשע) באשה טובה והיא סעדה את צעדי [5] יאשיהו בנה להיות "גבר" (איזהו גבור...). שפן הסופר לימד תורה [6] ליאשיהו והבינו בינה בדרכי ה'.

(מי-הוה) מצעדי גבר (ואדם) – שפן בגימטריא 430, "מצעדי גבר" ועוד 11 (שתי אותיות סמוכות של מילה קודמת [וה] או שלוש אחריה [ואד]) בגימטריא 430.

אדם – הוא יאשיהו שהיה דומה לאדם הראשון בנחיריו.

(ברא' ב ז) וַיִּיצֶר י-הוה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה

(פרדר"א נג) ששה נדמו לאדם הראשון וכלם נהרגו ואלו הן שמשון בכחו ונהרג שאול בקומתו ונהרג עשאל במרוצתו ונהרג יאשיהו בנחיריו ונהרג צדקייהו בעיניו ונהרג

ואדם מה – בגימטריא 96, אמון (אבי יאשיהו) בגימטריא 97

ואדם מה – שפן כמו שפל, שפל הוא "אדם מה" [7]

(כה) מוקש אדם יָלַע קֹדֶשׁ: יאשיהו עלה על "מוקש" כשרדף אחרי פרעה נכו, ובטרם צאת נשמתו מגופו המוכה בשלוש מאות חיצים, הוא "ילע קודש" [8], קידש שם שמים באומרו: "צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי", ואת פי ירמיהו נביאו [9]

ואחר נדרים לבקר : "פנקסו של יאשיהו נתבקרה" כשרדף אחרי פרעה נכה שהיה בעל זכות, שכן אחרי הנס של מפלת סנחריב, נדר לה' אלוקי ישראל.

אדם – ר' בפסוק הקודם

ואחר – במספר קטן 17, יאשיהו במספר קטן 17.  

נדרים – נדרי פרעה לה'

(ישע' יט ב) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה:

(כא) וְנוֹדַע י-הוה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת י-הוה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַי-הוה וְשִׁלֵּמוּ

(רד"ק) ונודע ה' - כי בזה ידעוהו עוד ויכירוהו מלבד מה שידעוהו מתחילה במגפת מלך אשור גם בעצמם ידעוהו ויכירוהו שיצילם בכל אשר יקראוהו.

(שיהש"ר ד כ) ר' ישמעאל בר' יוסי בשם ר' אבא אומר כבר פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש היו באותו הנס ובאו לסייע לחזקיהו הרגיש בהן סנחריב ומה עשה להם סנחריב הרשע בערבית כפתן בחצי הלילה יצא המלאך ונגפן לחיילותיו של סנחריב הה"ד (שם ל"ז) ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור בשחרית השכים חזקיהו ומצאן כפותין אמר דומה שלא באו אלו אלא לסייעני התירן והלכו וספרו נסיו וגבורותיו של הקב"ה הה"ד (שם מ"ה) כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש יגיע מצרים זה פרעה וסחר כוש זה תרהקה מלך כוש (שם) וסבאים אנשי מדה אלו חיילותיהן עליך יעבורו זה חזקיהו וסיעתו ולך יהיו כבר מושלמין לך אחריך ילכו בזקים יעבורו בקרקומניקיאה ואליך ישתחוו זו ירושלים ואליך יתפללו זו בית המקדש ומה היו אומרין (שם) אך בך אל ואין עוד אפס אלהים

לבקר – בגימטריא 332, יאשיהו בגימטריא 332.

(כו) מזרה רשעים מלך חכם: יאשיהו, "מלך חכם", ביער את הרע מישראל, וזירה-פיזר את הרשעים, שירדו למחתרת ועשו בסתר [9] . הוא גם זירה ושרף את עצמות ירבעם בן נבט.

וישב עליהם אופן : יאשיהו התכוון להשיב מעל ישראל את חרון-אף ה', להסיר את נתינת פני ה' (אופן = אף פנים), את כתישת אופן מרכבות האוייב.

וישב עליהם אופן – להשיב מעליהם חרון אף ה'

(מ"ב כג כו) אַךְ לֹא שָׁב י-הוה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה:

(רש"י על דה"א ג יא) אחזיהו בנו יואש - משלמה עד יואש ח' דורות ולפי שראה דוד שהיה זרעו כלה בימי יואש ע"י עתליהו כדכתיב בספר זה (דה"ב כ"ב) ותקם ותדבר, על לשון דבר ע"י סם המות עמד בתפלה ואמר זה המזמור למנצח על השמינית שמונה נימין (ס"א במנין) על דור שמיני הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' (דה"ב כ"ב) ונמלט יואש. ומן יואש עד יאשיהו ח' דורות שראה דוד שיאשיהו ובניו כולם הולכין לאבדון זה נהרג וזה נקרו עיניו והתפלל עוד על השמינית על דור שמיני ה' אל באפך תוכיחני (דה"ב ו') ובשביל תפילתו נשתיירו בני יהויקים ובכל ספר תהלים אין יותר על השמינית אלא אלו שנים.

אופן – לשון אף, אפו של יאשיהו ר' גם "אדם" בפסוק כ"ד.

(איכה ד כ) רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ י-הוה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם:

(תרגום יונתן) מלכא יאשיהו דהוה חביב לנא כנשמת רוח חיין דבאפנא והוה מתרבי במשח רבותא דיי אתחד במיצד חיבוליהון דמצראי דהוינא אמרין עלוהי בטלל זכותיה נחי ביני עממיא:

אופן – אופן מרכבה. יאשיהו שרף מרכבות השמש