קוד: אלוף, פיל בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: מלכיאור
אל:
אמנם, "אי הפילים" (וביוונית; אלפנטינה), הלוא הוא אי בדרום נהר הנילוס, נקרא במצרית (היראטית ודמוטית)שהיא שפה אפרו-אסיאתית, בשם "יב" שפירושו פיל. זאת לפי הסחר בשנהב שנעשה באי.
המילה חדרה לעברית ונעשתה ל"הב", ככל הנראה בשל תקשורת מתמדת של יהודי המקום עם קהילת יהודי ארץ ישראל בתקופת בית ראשון (עדויות לכך ניתן למצוא ב"מכתבי יב" שכתובים בארמית דרומית הייחודית לאי). לפיכך; שנהב, הוא שן של הב, כלומר שן של פיל.
אך טעות מרה היא לאמר כי "אלוף" הריהו פיל, שכן מקור המילה, עוד עם התפתחות השפה הכנענית האלפביתית, נעוץ באותיות עצמן שהיו מיוצגות באמצעות אי-אילו סימנים. לאות א' ניתן הסימן "אלוף", היינו: שור, שהוא סמל לכח ועצמה (ללא מנוס, נהיר הדמיון בין השם למשמעותה).
"אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, נמגו כל ישבי כנען. תפל עליהם אימתה ופחד" (שירת הים, שמות טו, יד-טז),
"שגר אלפיך ועשתרת צאנך" (דברים ז', י"ג),
"צאננו מאליפות מרובבות בחוצותינו אלופינו מסובלים" (תהלים קמד, יג'-יד').
הצטוטים כולם מתייחסים למשמעות המילה כ"שוורים".