המזמור מאפיין שיר לחנוכת הבית הלאומי...

מאת: רמי ניר

אל:

נכון לייחס את מועד חֲנֻכַּת הַבַּיִת הלאומי לרגע ההיסטורי (בשנת **-1054 לפנה"ס) בו הגיעו לוחות הברית לירושלים.

לראייה: "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי--בַּל-אֶמּוֹט לְעוֹלָם" (תהלים ל' 7). כלומר, השלווה תשכון בירושלים בזכות לוחות הברית שלנצח לא יעזבוה. לכן, לבית הלאומי יובטח בְּהַרְרִי-עוֹז.

ואמנם רצון האלהים יקבע את העתיד, כפי שקבע את העבר: "יְהוָה--בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי-עֹז" (תהלים ל' 8).

***

ללא ספק מדובר בבית הלאומי. כי הכבוד ישכון לעולם בירושלים, בזכות נוכחות לוחות הברית.

לפי-כך מודגש במזמור כדלקמן: "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ" (תהלים ל' 13).

***

עם זאת, לבית הלאומי צפויות תמורות גורל, כדלקמן: "וְלֹא-שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי... וַתִּרְפָּאֵנִי... שְׁאוֹל...וּבוֹר".

לפי-כך, זאת יש לעשות: "זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ; כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ (אם ירצה ישמיד אותנו ברגע), חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ (אם ירצה יתן לנו חיים)".

***

ואנחנו נדע ימים רעים וימים טובים: "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה... הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל..."

***

כאשר הכבוד יאבד, באים התחנונים, כתנאי לתקווה: "אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא, וְאֶל-אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה-בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל-שָׁחַת. הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ".  כלומר, לוחות הברית לא יעזבו את ירושלים לעולם,
גם אם ינוחו בקבר כספת אבן השתייה במשך אלפי שנים.

על-כן, אולי יש סיכוי: "שְׁמַע-יְהוָה וְחָנֵּנִי, יְהוָה הֱיֵה-עֹזֵר לִי. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה..."