עכס = פעמון (עכסן = נחש הפעמון)

קוד: עכס= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

תגובה ל: עכס שנכתבה ב15:53:35  15.05.2005


 השורש עכס מופיע כחלק מארבעה מילים:

 עכסה (בת כלב), תעכסנה, העכסים, וכעכס

 אחד הפירושים למלה עכס = פעמון

 ואכן הנחש עכסן נקרא נחש הפעמון -   Rattle snake

 העכסן / נחש הפעמון, מרשרש בזנבו ומשמיע מין קול פעמון

 --

 לפי מדרש תנחומא, פרשת בשלח: אין אפעה אלא עכס

 אפעה הוא צפע , האות צ מתחלפת לפעמים באות ע בארמית, ארץ = ארע

 צפע = עפע(ה) = אפעה   (בגלל שכבר יש אות ע במלה שינו לאות א)

 --

 יתכן שיש קשר בין עכס לכעס = רוגז  

 "המרגיז ארץ ממקומה" = נענוע / זעזוע כמו פעמון

 --

 "..הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה"

 הנשים נהגו לשים פעמון ברגלים

 ואולי לכן הוא נקרא פעמון (פעם = רגל)

 --

 משלי ז כא-כג:  

 הטתו ברב לקחה

 בחלק שׂפתיה תדיחנו:

 הולך אחריה פתאם          (פתאם = נראה לי מלשון פתי)

 כשׁור אל-טבח יבוא

 וכ עכס אל-מוסר אויל :      (*וכהולך אחרי עצת האויל)

 עד יפלח חץ כבדו

 כמהר צפור אל-פח

 ולא-ידע כי-בנפשׁו הוא:

 * עכס = פעמון = פעם / רגל / צעד = הולך

  מוסר = עצה   (מוסר כליות, "כליות   יועצות")

 --

 ישעיהו ג טז   : ".. ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה"

 ישעיהו ג יח   : "ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים"

 משלי ז כב     : "הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל"

 --

 ישעיהו יא ח  : "ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה"

 ישעיהו יד כט: "אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף"

 ישעיהו כב כד: "ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים"

 ישעיהו נט ה  : "ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה"

 ירמיהו ח יז   : "כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם ה'"

 משלי כג לב   : "אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש"

 --

 ישעיהו ל ו     : "משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף

                        ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו"

 ישעיהו מב יד: "החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד"

 ישעיהו נט ה  : "ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה"

 איוב כ טז       : "ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה"

תגובות