קוד: תכו = הדום לרגלים בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל:
דברים לג3:
"אף חבב עמים
כל קדשיו בידך
והם
תכו
לרגלך
ישא
מדברתיך "
נראה שאין
תכו אלא מין
הדום לרגלים, כך גם
ישא (ההדום
נושא את הרגליים)
רגלך / דברתיך – מלשון דבר - להדביר – לרדוף – ללכת בעקבות – לצעוד – צעד - רגל
הרעיון הוא שהדברים יהיו כהדום לרגליך בדומה לביטויים נר לרגליך / יאיר לפניך
חבקוק ג5: "לפניו ילך דבר, ויצא רשף לרגליו "
יתכן שתוכו (הדום) הוא כינוי לארון / דביר
דברי הימים א כח2: "ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי
אני עם לבבי לבנות בית מנוחה
לארון ברית ה'
ולהדם רגלי
אלהינו והכינותי לבנות"
שיר השירים ג9-11:
"אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון.
עמודיו עשה כסף
רפידתו זהב
מרכבו ארגמן
תוכו
רצוף אהבה מ
בנות ירושלם
: צאינה
וראינה בנות ציון
במלך שלמה בעטרה שעטרה-לו אמו
ביום חתנתו וביום שמחת לבו"
חלקתי את הפסוקים בניגוד למסורה, על פי העניין
תוכו
=
הדום, רצוף אהבהם = מצופה / עשוי אהבהם
עדיין לא ברור מה זה אהבהם.. יש המפרשים מלשון הבנים או שנהבים
(הב = פיל, שנהב = שן פיל)
הדום / תכו (תכא) שימש גם כמין שולחן נמוך / קטן שהגישו עליו כיבוד / קינוח
שד"ל
:
והם תכו לרגליך:
תכא בארמית
שולחן..
ש' קרויס
: "מצוי שולחן יותר קטן, שנקרא
תכא" (קדמוניות התלמוד: כרך שני חלק שני, תל אביב: דביר, תש"ה, עמ' 16)
--
ישעיהו סו1: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ
הדם
רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי"
תהלים צט5: "רוממו ה' אלהינו והשתחוו
להדם רגליו קדוש הוא"
תהלים קי1: "לדוד מזמור נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית איביך
הדם לרגליך "
תהלים קלב7: "נבואה למשכנותיו נשתחוה
להדם רגליו "
איכה ב1: "איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר
הדם רגליו ביום אפו"
--
מלכים א י18: "ויעש המלך כסא
שן גדול ויצפהו זהב מופז"
יחזקאל כז6: "אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו
שן בת אשרים מאיי כתים"
יחזקאל כז15: "בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות
שן והובנים השיבו אשכרך"
עמוס ו4: "השכבים על מטות
שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק"
דברי הימים ב ט17: "ויעש המלך כסא
שן גדול ויצפהו זהב טהור"
תהלים מה9: "מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי
שן מני שמחוך"
שיר השירים ה14: "ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת
שן מעלפת ספירים"
--