קוד: ביאור:איוב לח32 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אביתר כהן
אל:
איוב לח32-31: "התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח: התציא מזרות בעתו , ועיש על בניה תנחם"
לפי המקובל היום ולפי רוב המפרשים והמתרגמים, קבוצת הכוכבים כסיל = אוריון
אבל היות שלדעתי מזרות = מחרשה / עגלה / דובה גדולה
(ראו קישור: מזרות)
יש להניח שכסיל = מחרשה / עגלה / דובה קטנה
לפי זה יתכן ש: כסיל = כשיל (קרדום / מעדר / מחרשה) (למרות שלפי המסורה מדובר בש' ימנית)
תהלים עד6-5: "יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות: ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון"
ואכן קבוצת מחרשה קטנה יוצגה במצרים על ידי קרדום / מעדר
וגם הערבים קוראים לקבוצה אלפאס (קרדום / מעדר / גרזן)
לסיכום, איוב מזכיר את הקבוצות הבולטות ברקיע הצפוני:
מחרשה גדולה = מזרות (מזרים)
מחרשה קטנה = כסיל (כשיל)
היאדות = עיש / עש (עית' / עיותה בסורית)
פליאדות = כימה (סוכות / תרנגול)
אברהם שטאל: מילון דו לשוני אטימולוגי לערבית מדוברת:
מובן השורש פאס בערבית ספרותית: להכות, לכרות, במקור פאס כנראה מעין קרדום
שבו יכלו גם לעדור באדמה וגם לחתוך עצים, הערבים קוראים למזל הדובה הקטנה - אלפאס..
תנחום בן יוסף הירושלמי - אלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק):
כשל
,
וכשילין של ברזל בידיהם,
פווס
{
פאס }
ותרגום " ובקרדומות באו לה", וכמה דעלין בכשילין
ופי אלנץ (במקרא) " בכסיל {בס'!} וכילפות יהלומון"
והי פווס { קרדומות) וקואדים (פטישים) ומעאול (מעדרים)
ונחוהא (ודומיהן) ממא יכרב בהא אל בנאיאת (שהורסים בהם את הבנינים)
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא פרק י - הגוזל ומאכיל
ורמינהי: מה שהחרש מוציא במעצד, והנפסק במגירה - הרי אלו של בעל הבית,
והיוצא מתחת מקדח ומתחת רהיטני, והנגרר במגירה - הרי אלו שלו!
אמר רבא: באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני,לרבתי קרי לה כשיל,ולזוטרתי קרי לה מעצד,
באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא, וקרו לה מעצד.
{חציני / חצינא = קרדום / פאס, גדול = כשיל, קטן = מעצד}
--
כרגע לא כל כך מובן לאיזה מושכות הפסוק מתכוון
איוב לח31: "התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח"
אבל גם הזיהוי של כסיל = אוריון, לא פותר את שאלת המושכות..
--
יש עוד להוסיף שהקבוצה מסומלת במצרים גם על ידי אנוביס אל המתים (מלווה המתים?)
יתכן שאנוביס (תן) קשור למתים / מוות בגלל היללה שלו שמזכירה נהי / קינה על המת
בערבית הקבוצה נקראה מלבד אלפאס גם בנאת אל נעש (בנות מיטתו / ארונו של המת)
אנוביס מצוייר בדרך כלל כיושב על קופסא (ארון מתים?)..
אוסיף גם שהמקוננות מכונות חכמות (ראו כאן קישור)
והתן (השועל המקראי) כידוע נחשב כסמל החכמה