קוד: כליות= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: דינה
אל:
תגובה ל: כלה2 שנכתבה ב23:09:55 21.07.2005
בפסוקים רבים בתנ"ך מופיעים הכליות והלב בסמוך זה לזה:
ירמיהו יא20: "וידוד צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי"
ירמיהו יז10: "אני ידוד חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו"
ירמיהו כ12: "וידוד צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי"
תהלים ז10: "יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק"
תהלים כו2: "בחנני ידוד ונסני צרופה כליותי ולבי"
מתוך הפסוקים הללו ניתן להבין, שכמו הלב, גם הכליות במקרא מסמלות תכונה הקשורה לנפש האדם. גם הכליות, כמו הלב, קשורות לתכונה כלשהי של האדם, החשובה לקביעת גזר דינו - ה' בוחן כליות ולב ואז מחליט להרשיע או לזכות את האדם.
הלב, ע"פ
מאמרו של אראל סגל , הוא מקום המחשבות, ואילו לכליות יש תפקיד אחר, אבל קשור לנפש.
לדעתי, על-פי הפסוק תהלים טז7:
"אברך את ידוד אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי" , ניתן לראות, שהכליות הן מקום המצפון - משורר תהלים מודה ל-ה' על כך, שהוא "ייעץ" לו על-ידי כך שייסר אותו בלילות בעזרת כליותיו. כלומר כליותיו בלילות "חשבו" מחשבות לא נעימות, אבל נכונות, שעליהן הוא מודה. תאור זה מתאים ליסורי מצפון, שנחווים בצורה חזקה בעיקר בלילות (ע"י כך שגורמים לנדודי שינה), אך מהווים למעשה "יעוץ" לגבי מה שנכון ומוסרי. מכאן שמקור יסורי המצפון, ע"פ השקפת משורר תהלים, נמצא בכליות. לדעתי, מפרשנות מעין זו של פסוק זה נובע הביטוי "מוסר כליות", שמשמעותו היא "יסורי מצפון".
פרוש זה לא סותר את הפסוקים האחרים, בהם הכליות לא מופיעות במשמעות הצרה של איבר בגוף האדם או בעל-החיים.
בכל הפסוקים שבהם הכליות מופיעות יחד עם הלב (הפסוקים הללו הובאו בתחילת המאמר) ניתן להבין, שכאשר ה' שופט את האדם, הוא בודק לא רק את המחשבות השכליות והרגשיות (לב) אלא גם את ייסורי המצפון (כליות) כדי לקבל תמונה מדוייקת של האדם.
ירמיהו יב2: "נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם" - הרשעים המצליחים אמנם משבחים את ה', אך אינם חשים ייסורי מצפון כאשר עוברים על חוקיו, ולכן הוא "רחוק מכליותיהם", ואין שום משמעות לדבריהם.
משלי כג16: "ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים" - המורה מרגיש שהמצפון שלו נקי כאשר התלמיד אומר דברים טובים (כי הוא לימד את התלמיד בצורה טובה, ולכן אין לו על מה להתחרט, וגם אם התלמיד יחטא זה לא יהיה באשמתו...)
תהלים קלט13 "כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי" - משורר תהלים מהלל את ה', שברא אותו, ה' היה אחראי גם על התפתחותו הגופנית ("תסכני בבטן אמי" ) וגם על התפתחותו הנפשית-מוסרית ("כי אתה קנית כליתי" )
הערה:
בתהלים עג21:
"כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן" הכליות אמנם מופיעות בהקבלה ללב, אך כאן הכליות לא מסמלות את המצפון - האדם סובל בלבו, כלומר ברגשותיו, הוא מאד עצוב וממורמר, והסבל כל-כך חזק, שהוא מדומה לכאב שאדם חש כאשר חרב שנונה ("אשתונן" מלשון "שנון") מפלחת את כליותיו.