קוד: כושים ועבדים בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל:
אצל יהודי ג'רבה השתמר הביטוי
שפח במובן
כושי
משמע שעבד / שפח / שפחה / אמה = כושי / כושית
נראה לי שזה למעשה כך כבר בתנך..
בראשית ט22: "וירא
חם אבי
כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ"
בראשית ט25: "ויאמר ארור
כנען
עבד עבדים יהיה לאחיו"
בראשית י6:
"ובני
חם
כוש ומצרים ופוט
וכנען "
אולי
חם מלשון חום-שחור-כושי, חם נחשב לאבי תושבי אפריקה – היבשת השחורה
כוש כאמור מקביל לעבד, וכנען מלשון כנוע – עבד (וגם מלשון כנעני- סוחר)
ירמיהו לו14:
"וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן נתניהו בן
שלמיהו בן
כושי.."
ירמיהו לו26: "ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת שריהו בן עזריאל ואת
שלמיהו בן
עבדאל.."
אולי גם הפסוק הבא קשור..
ירמיהו לח7:
"וישמע
עבד מלך
הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן"
בינתיים אין לי מספיק ראיות, כך שזה בגדר השערה
(יש לי עוד כמה רעיונות מעניינים בנושא..)
בסך הכל סביר שכבר בתקופה העתיקה הכושים שימשו עבדים, לכן כושי הפך להיות מילה נרדפת לעבד
כוש היא מילה נרדפת גם לשחור, ארץ כוש = סודן (סוד = שחור, דרום) = נוביה (נוב עניינו ערב / שחור)
(ספר בנושא: אוצר המילים העברי בערבית המדוברת של יהודי תוניסיה, מאת - מאת יהודית (חדד) הנשקה)
--
מעניין שיש כנראה קשר בין המלה
עבד (
slave
) לעם
הסלאבי
אמנם היום לא מוצאים קשר בין המילים..
ויקיפדיה
: לפי ההשערות על מקור השם
"
SLAV
"
לא מצאו שום קשר ממשי למילה "עבדים" באנגלית
שכן מילה זאת הגיעה מאוצר המילים היווני הקדום האומר "שלל מלחמה".
אבל ראוי לציין שבעבר נהגו לקרוא לסלאבית / סלאבית-יהודית – כנענית / לשון כנען..