אין נחמה בשכול

קוד: אין נחמה בשכול בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: רמי ניר

אל:

בשכול, באין נחמה, יכול האדם רק לספור את דמעותיו אותן יכול לאסוף הוא בנוד הדמעות...
ויודע האדם כי מסתכל עליו אלהים...
ואם אכן יודע האדם את אלהים...
ישים אלהים את דמעות האדם כמספרן בנוד דמעות אלוהי...

וכך מתועד תהילים נו':

נוֹדִי סָפַרְתָּה-אָתָּה
שִׂימָה דִמְעָתִי בְנוֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ
אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר
בְּיוֹם אֶקְרָא
זֶה-יָדַעְתִּי כִּי-אֱלוֹהִים לִי...

כלומר, על-אף השכול יכול האדם למצוא נחמה באלהים...
והלא, אם ישיב אלהים את אויבייו אחור...
אז יידע האדם כי אלהים בעזרו...
אז בצדק יתהלל האדם באלהים ובו ישים מבטחו...
כי אלהים מצילו ממוות ומכל רע לראות אור ולהתהלך בארצות החיים...

דוד המלך כתב מזמור זה "בֶּאֱחוֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת":

לַמְנַצֵּחַ, עַל-יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים--לְדָוִד מִכְתָּם:
בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת.
חָנֵּנִי אֱלֹהִים, כִּי-שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ; כָּל-הַיּוֹם, לֹחֵם יִלְחָצֵנִי.
שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי, כָּל-הַיּוֹם: כִּי-רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם.
יוֹם אִירָא--אֲנִי, אֵלֶיךָ אֶבְטָח.
בֵּאלֹהִים, אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ:
בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי.
כָּל-הַיּוֹם, דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ; עָלַי כָּל-מַחְשְׁבֹתָם לָרָע.
יָגוּרוּ, יצפינו (יִצְפּוֹנוּ)--הֵמָּה, עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ: כַּאֲשֶׁר, קִוּוּ נַפְשִׁי.
עַל-אָוֶן פַּלֶּט-לָמוֹ; בְּאַף, עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים.

נֹדִי, סָפַרְתָּה-אָתָּה: שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ; הֲלֹא, בְּסִפְרָתֶךָ.
אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר, בְּיוֹם אֶקְרָא; זֶה-יָדַעְתִּי, כִּי-אֱלֹהִים לִי.
בֵּאלֹהִים, אֲהַלֵּל דָּבָר; בַּיהוָה, אֲהַלֵּל דָּבָר.
בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי.
עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ; אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ.
כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי, מִמָּוֶת--הֲלֹא רַגְלַי, מִדֶּחִי:
לְהִתְהַלֵּךְ, לִפְנֵי אֱלֹהִים--בְּאוֹר, הַחַיִּים...