קוד: פרס = עוף בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל:
ויקרא יא13: "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת
הפרס ואת העזניה"
הפרס
מזוהה עם העוף שנקרא גם היום
פרס (
Gypaetus Barbatus
)
הפרס נחשב למין שילוב של נשר ועיט ומכאן שמו (
Gypaetus
) שילוב של נשר ועיט
נוהגים לפרש את שמו של
הפרס, מלשון פריסה – שבירה
כי הפרס נוהג להמריא עם העצם גבוה, ואז לשחרר-לזרוק את העצם
ועל ידי כך לנפץ את העצם
בערבית הוא נקרא
אבו עט'ם – אבי העצמות,
כאסר אלעט'ם - שובר העצמות
בארמית (וערבית) הוא נקרא
ער (ע'ר)
ובערבית אלג'ירית הוא נקרא
אבו לחיה (לחי)
התרגום הארמי של הפרס הוא ער
הוא נקרא ער, כי
ער =
לחי =
זקן (נשר מזוקן)
העיר
ער מתורגמת
לחית (לחי)
היא כנראה
הלוחית
במדבר כא15: "ואשד הנחלים אשר נטה לשבת
ער ונשען
לגבול מואב"
ישעיהו טו5: "לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה
כי מעלה
הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו"
כאמור
ער =
לחי =
זקן =
פאה
וזאת הסיבה
שער מואב מכונה
פאת מואב
ער מואב נקראה כך כנראה בגלל שהיא הייתה בפאת/קצה/גבול מואב
ישעיהו טו1: "משא מואב כי בליל שדד
ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה"
--
מעניין אם הקשר הזה גם נכון:
לחי – לוח (כתיבה) – דף – דפנה –
ער (אציל) (שם צמח)
נוהגים לומר שדף התפתח מטפו (לוח/קרש) באכדית
במדבר כא28:
"כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה
ער מואב בעלי במות ארנן"
ירמיהו מח45: ".. כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל
פאת מואב וקדקד בני שאון"
במדבר כד17: ".. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ
פאתי מואב וקרקר כל בני שת"
טפסר =
סופר , הכותב על הדף (טף) (ואולי קשור לכאן גם 'טופס')
טף/דף פירושו לוח / קרש (שעליו כתבו) בארמית ערבית ועוד..
ירמיהו נא27: "שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז
פקדו עליה
טפסר העלו סוס כילק סמר"
נחום ג17: "מנזריך כארבה
וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים"