קטב = חצי / חץ (רשף / דבר , שליח)

קוד: קטב = חצי = חץ בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

קטב מופיע ארבע פעמים בתנ"ך
דברים לב כג : אספה עלימו רעות חצי אכלה בם:
                   מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר:
ישעיה כח א : הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על-ראש גיא-שמנים הלומי יין:
                   הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד {=   דבר?} שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד:
הושע יג יב : צרור עון אפרים צפונה חטאתו: חבלי יולדה יבאו לו הוא-בן לא חכם כי-עת לא-יעמד במשבר בנים:
                  מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני:
תהלים צא ה: לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים: 
                  יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש:     {.. והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה }
--
כמו שאפשר לראות קטב מקביל לדבר / רשף (שם של מגיפת מוות)
כמו כן רשף פירושו גם חץ, לכן גם קוטב פירושו חץ (וגם לחצות / לחתוך)
כך גם בארמית / ערבית קטב = חתך, בערבית קוטבה = חץ
יתכן שקטב פירושו גם ברק (חץ / חצצים = ברקים)
"שער קטב" = סערת ברקים, מקביל ל"זרם ברד" = מטר ברד
קטב פירושו גם ציר (שליח, שגר..) אנחנו יורים / משגרים את החץ
מכאן השם של הקוטב הצפוני / דרומי (צירי הארץ)
--
נראה שחלק מהפסוקים קשורים לשבט אפרים..
בנו הבכור של אפרים היה שותלח, שאולי נגזר משלח (חץ – רשף)
כמו כן ברשימת היוחסין של אפרים מוזכר רשף
דברי הימים א ז כה: ורפח בנו ורשף ותלח בנו ותחן בנו: לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו: נון בנו יהושע בנו:
--
העיר רשף / רשפון / ארסוף נקראה אפולוניה
ה"אל" אפולו הוא ה"אל" רשף
השם אפולו נגזר מעפול שפירושו עכברוש / חולדה / חפרפרת שכידוע הם מחוללי מגיפת הדבר
שמואל א ו ד : ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים
חמשה (עפלי) טחרי זהב וחמשה עכברי זהב כי-מגפה אחת לכלם ולסרניכם:
אפולו נודע בין השאר כ"אל" העכברים
עפול נגזר מעופל = חושך / אפלה, חולד פירושו גם חולדה (עכברוש) וגם חפרפרת (שהיא כידוע עיוורת – "חשוכה")
--
" מזי רעב
ולחמי רשף
וקטב מרירי
ושן בהמת
אשלח בם
עם חמת זחלי עפר"
פה יש הקבלה של מגיפת הדבר לנשיכת (אכישת) נחש / חיצים מורעלים
"לחמי רשף " / "קטב מרירי" = חץ מורעל, היו נוהגים לשים רעל בחץ
ל-חם / חמת = ארס / רעל (שגורם לתחושת שריפה / חום / רשפי אש)
מרירי = מרורת פתנים = ארס / רעל
שן בהמות = שן נחש / דרקון (הארס כידוע מצוי בשן הנחש)
איוב כ יד      : לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו:
תהלים נח ה: חמת -למו כדמות חמת-נחש כמו-פתן חרש יאטם אזנו:  
תהלים קמ ד: שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה:  

תגובות