קוד: קלשון= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל:
שמואל א יג20: "וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו {= חרמשו} "
שמואל א יג21: "והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן "
היות שמחרשה כבר מופיעה פעם, אז סביר שהמחרשה השניה היא שיכול של חרמש (וכך גם לפי תרגום השבעים)
(הדרבן הוא מלמד הבקר, אך יתכן שגם המגל שימש כדרבן..)
נכתבו לא מעט מאמרים שמנסים לפרש מה זה קלשון
אבל אם זכרוני לא מטעני, טרם ראיתי נסיון לפרש בפשטות: קלשון = קאלוש = מגל (קטן) = חרמש
נתקלתי בשם קאלוש במאמר בשם "שמות החודשים כפי שמשתמשים בהם בארטס" (אריאל, חוברת 120)
מוזכר שם שחודש סיון (יוני) נקרא אקלאש והשם הזה נגזר מקאלוש
שמות החודשים ומשמעותם:
כאמור חודש סיון כונה מגל (אקלאש / קלשון) = חודש הקציר
יש 2 חודשי קציר: קציר שעורים – חג פסח (ניסן), קציר חיטים – חג שבועות (סיון)
ובהקשר לכך יש לציין עובדה מעניינת..
סיון הוא חודשו של מזל תאומים
וכוכב הלכת ששולט ומייצג את מזל תאומים הוא כוכב חמה = מרקור = הרמס
ואני בהחלט לא אתפלא אם יתברר שמקור השם הרמס = חרמש (מגל)
חיזוק לכך ניתן לראות גם באל המצרי שמייצג את כוכב חמה
האל תות/תחות, אל בדמות העוף איביס
איביס נקרא בעברית מגלן מלשון מגל על שום צורת מקורו..(מנגל בערבית)
ראו גם: הלוח החקלאי מגזר