רקה = לחי

קוד: רקה = לחי בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

שופטים ד21: "ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה

                    ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת"

שופטים ד22: "והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו

                       ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו "

שופטים ה26: "ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו "

שיר השירים ד3: "כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך"

שיר השירים ו7:                                                    "כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך"

היום רקה מזוהה עם צדע

אבל הרקה מתוארת כפלח הרימון = אדמימות

לכן רקה היא לחי

יהודה רצהבי (בית מקרא קסב) מביא חיזוק לכך:

רס"ג: רקתך = גנתך (לחיך)

יוסיפוס: "בשעה שהיה ישן תקעה לו יעל במקבת מסמר ברזל דרך הפה   והלחי ונקבה את הקרקע"

(קדמוניות כרך א עמוד 164 סעיף 208)

ר' יוסף בן עקנין (תלמיד הרמב"ם) בצד הפירוש המקובל "צדע", "ואומר אני כי רקה היא לחי "

 

רקה = גדה (גדת נחל / נהר)

מדרש: "רקת זו ציפורי, ולמה נקראה שמה רקת? משום שמידלייא (מתרוממת) כרקת דנהר"

 

גדה = לחי (משחק מילים)

מיכה ד14: "עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל"