סלח - שלח

קוד: סלח - שלח בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

תהלים קל4: "כי עמך הסליחה למען תורא".

לדעתי הפועל סל"ח בא מהשורש של"ח:

הסולח שולח מעליו את כעסו, מעביר על מידותיו (בלשון חכמים), זורם וממשיך הלאה (בלשון ימינו).

הוא לא עומד על הדברים, לא נוקם ונוטר, אלא משחרר אותם, שולח אותם.

וכן נמצא: זכריה ג4: "ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות". כאן מצוינת העברת עוון, אף כי מצאנו גם מחיית הפשעים וכפרה-כיסוי ופדיון וחנינה.

והבעל שאינו סולח לאשתו משלח אותה (במקום את כעסו).