קוד: חג' בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: רפאל שחורי
אל:
תגובה ל: חגג שנכתבה ב11:47:24 03.03.2005
המלה 'חג' מופיעה מספר פעמים במקרא, בהקשר של שלשת הרגלים (לדוגמא: 'שלש רגלים תחג... את חג המצות... וחג הקציר... וחג האסף...' (שמות כ''ג, יד - טז) ובעוד מקומות).
ידוע, ששרשים קרובים בעברית משמעותם קרובה ואף כי שתי מלים מאותו שרש.
אם כן, יש לשאול: מה הקשר בין הפעל 'חג' במשמעות 'חגג' לבין 'חג' במשמעות 'סב' (כמו: 'תסוב על צירה')?
יותר מכך, בלשון חז''ל המילה 'חג' משויכת בעיקר לחג הסכות. מדוע?
שתי השאלות כרוכות זו בזו.
אחת הדרכים למצוא פתרון לשאלות שרשיות היא להשוות שרש משפה אחת למשנהו בשפה אחות. במקרה דנן, העברית שפה שמית והשפה הקרובה אליה ביותר אחרי הארמית היא הערבית. השרש ח.ג'.ג'. קים בערבית.
המשמעות היסודית של השרש ח.ג'.ג'. בערבית היא 'עלה לרגל לחג' '. מכאן, שאם נבדוק מה עיקר ענינו של החג' נוכל להקיש ממנו על השרש ח.ג.ג. בעברית.
הפעולה המרכזית בחג', אותה שואף כל מוסלמי לבצע, היא הקפת הכעבה. כלומר, גרעין השרש ח.ג'.ג'. הוא ההקפה.
מכאן נקיש לעברית: בכל אחד משלשת הרגלים עולים לרגל, מכאן שמם. אחד ממוקדי העליה לרגל והוא מצות עשה - 'ושמחת בחגך'. חלק מטקסי הרגל הוא הרקוד, שמטבעו נע במעגלים. מכאן נבין את קריאת השם 'חג' לשלשת הרגלים וכן את הקשר בין 'חג' (= רגל) ל'חג' (= סב).
לגבי לשון חז''ל, שייחדו את המלה 'חג' סתם לחג הסכות, כעת גם זה מובן, שהרי לב לבו של חג הסכות הוא ההקפות עם ארבעת המינים.
סכום:
א. יסוד שרש ח.ג.ג. בתנועה המעגלית האנושית.
ב. הקשר בין 'חג' (= רגל) ל'חג' (= סב), מקורו
ברקודים שהם יסוד מרכזי בשמחת החג.
ג. חז''ל יחדו את השם 'חג' בעיקר לסכות, כי לב לבו
של חג הסכות הוא ההקפות (= תנועה מעגלית
אנושית).
מלים נוספות קשורות:
חוג (חוג הארץ), חוגה, מחוגה, עג / עוגה (חלופי ח' - ע') ועוד.