יבם = במה , בני אלים = בני לאומים

קוד: יבם = במה , בני אלים = בני לאומים בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

בכתבי אוגרית ה"בתולה ענת" מכונה "קונת אלים" וגם "יבמת לאומים"
קונת (יוצרת/מקימה) מקביל ליבמת, ואלים מקביל ללאומים, מכאן 2 מסקנות:

יבם – במה (הקמת זרע לאח)
נראה שמקור המלה יבם, הוא במה
במה : מקום מוגבה (טבעי או מלאכותי), מצבה, יד, שם, זרע
בראשית לח ח: ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך:     (הקמה / הצבה / מצבה / במה)

בני אלים = בני לאומים
הביטוי "בני אלים" נשמע מוזר בהקשר התנכי
אבל למעשה מדובר כאמור ב"בני לאומים" (לאום, אומה, עם, גוי, ארץ)
תהלים כט א:  "מזמור לדוד הבו לה'בני אלים           הבו לה' כבוד ועז"
דברי הימים א טז כח:         "הבו לה'משפחות עמים הבו לה' כבוד ועז"

דברים לב ח: "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל"
תרגום השבעים  :                                                                    "למספר בני אל".
קומראן:                                                                                 "למספר בני אל".

דברים לב מג    :                                                   הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו:
תרגום השבעים: הרנינו שמים עמו והשתחוו לו כל בני אל הרנינו גוים עם עמו העיזו לו כל בני אל כי דם בניו יקום
קומראן            : הרנינו שמים   עמו והשתחוו לו כל אלוהים כי דם בניו יקום
אולי במקום שמים היה כתוב עמים, וכן בפסוק הבא אולי חל שינוי דומה עמים –> שמים -> שחק
תהלים פט7: "כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה'בבני אלים"