תגובה ל:
יפה שנכתבה ב16:40:48 08.11.2004
מדור היפים והתנ"כיים
תום וקובי
בעקבות תחנונים חוזרים ונשנים מצדכם, קוראי הכפית, החלטנו (קובי ואנוכי) להחזיר את המדור האהוב "היפים והתנכיים".
בכל כפית נעסוק בדמות, או בקבוצת דמויות המתוארות בתנ"ך כ"יפות".
לא כל דמות יפה מתוארת בתנ"ך כ"יפה", ולכן נעסוק רק בדמויות שהתנ"ך ראה מקום לעסוק ביופיין.
נתחיל בדברים על יופי בכלליות:
מהו יופי?
יפה - נאה, נחמד, בעל צורה/תכונות/צלילים שיש בהם להנות את האוזן. הבעיה בהגדרות המשלבות רגשות היא שאי אפשר להגדיר מילולית רגש וכך הופכת ההגדרה למעגלית, כלומר: יופי = גורם הנאה = נעימות = יופי.
מזה נובע: יופי הוא דבר המשתנה מאדם לאדם, ומתקופה לתקופה. פעם היה יפה להיות ג'ינג'ים ושמנים, ובתקופה אחרת היה יפה להיות נמוכים וכהים. אם כן, כיצד יכול התנ"ך להגיד על משהו שהוא יפה?
לעניות דעתי, כשהתנ"ך מתאר דבר כ"יפה" אין זה אומר שהדבר היה יפה באמת, אלא שיש נקודה כלשהי שמנסה התנ"ך להעביר לנו בתיאוריו.
מהי מטרת היופי?
לכאורה: "שקר החן והבל היופי". אין שום סיבה שיהיה קיים יופי, הוא פשוט לא מועיל. טיפוח היופי לכאורה בא על חשבון טיפוח האופי, ואז לא רק שהוא לא מועיל הוא אף גורע. אז לשם מה נוצר היופי?
אמנם, אם היופי מיצג את המטרה, או אפילו מטרת ביניים אז הוא אכן מיותר ואף גורע, אבל ישנו שימוש ביופי שהוא אפילו הכרח. קין, בהביאו מנחה לה', חשב שעצם הרצון להביא לה' מנחה הוא מספיק, בלא שום שייכות למה שהוא יביא. אולם ה' לא מקבל את מנחתו. היופי כאן מבטא מעבר לתחושת הרצון בהבאת הקרבן, את היחס של האדם לרצונו הנ"ל. היופי, בהיותו חסר, מבטא פגם בעצם הרצון.
ואמנם בגדי הכוהנים נעשים לכבוד ולתפארת בצורה הכי יפה ומרשימה שאפשר, כדי להראות באמת את יחס ההשקעה בעבודת המקדש. כמו כן, בכל מצווה מנסים להראות את מידת ההשקעה המתבטאת בציווי על הידור המצווה: "זה א-לי ואנוהו".
בנוסף, יש ליופי תפקיד נוסף. היופי הוא מוקד משיכה. משיכה לכיוון לא נכון היא שלילית, אבל משיכה לכיוון של הקדושה, יכולה ליצור דוקא חיוביוּת במקום שהקדושה נתפסת כמרתיעה ומאיימת.
לסיכום:
א. יופי אינו מוגדר, והוא משתנה בין תקופות שונות ובין אנשים שונים, ולכן כשהתנ"ך מתאר דבר כלשהו כ"יפה" צריך לברר מה התנ"ך מנסה להעביר לנו בתיאוריו.
ב. יופי הוא אמצעי שאמור לתפקד כמוקד משיכה חיובי וכאמצעי המבטא תחושות ומידות פנימיות.