תגובה על: איך ידע יוסף את שמו של המלאך?

מאת: רמי ניר

אל:

לראייה - שמו של "יהוה" אינו חסוי. אמנם, האדם החל לעשות שימוש בשם כאשר נולד "אנוש" (בראשית ד' 26) - עם זאת השימוש בשם מותנה ביכולתו של האדם לדבר "אמת". כידוע האדם מתפאר ביכולתו לשקר. עקב זאת "בלל יהוה" את שפת האדם תוך כדי בניית מגדל בבל (למרות שלכל אורכו של ספר בראשית משה תיעד את השם כדי למנוע סילוף) ואכן, עד יציאת מצרים השם היה מוצפן. לפי-כך, שם "יהוה" לא היה ידוע לאברהם ליצחק וליעקב - כמתועד (שמות ו' 3) "וארא אל-אברהם אל-יצחק ואל-יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם" - ורק אז מפוענח השם - ובמפורש נאמר "אני יהוה"...

עוד לראייה - במעמד הסנה שאל משה באיזה שם אבוא אל בני-ישראל והתשובה היא "אהיה אשר אהיה" (שמות ג' 14) כי עדיין לא הגיע הזמן לפיענוח השם שעוצמתו תכריע את פרעה...

כלומר, שימוש בלתי ראוי בשם רק יפחית מערכו וכבודו ולכן באה המצווה "לא תישא את שם-יהוה אלהיך לשוא" - וזאת בתקוה כי יתמזער שימוש בלתי ראוי בשם...

כך גם שמותיהם של המלאכים אינם חסויים. בספר דניאל מתועד שמו של המלאך גבריאל ומתועד שמו של המלאך מיכאל. אמנם בספר בראשית השם "אבישי" אינו מתועד - כך גם בספר שופטים שמו של המלאך אשר הבטיח את לידת שמשון אינו מתועד, כך גם שמו של המלאך אשר שלח את גדעון - באותה מידה שמו של "אבישי" אינו מתועד כאשר הופיע בפני יחזקאל ובפני דניאל אלא מתועד בלבושו בלבד - "האיש לבוש הבדים"...

ולשאלתך: עצם מבנה השיחה ושאלת יעקב "מה שמך"? באה להוכיח כי השיחה לא הסתיימה בתשובה "למה זה תשאל לשמי"? - אלא השיחה המשיכה ויעקב קיבל תשובה ואכן ידע את שם המלאך...

ללא ספק יוסף שמע מאביו את שם המלאך "אבישי" ובאחריות היסטורית תיעד בשפת מצרים העתיקה את שם המלאך באותו ציור קיר - במטרה ליידע את שם "אבישי" לדור ה"אחרית" ובאמצעותו לדורות הנצח - כי ידע מה ערכו של זמן ההצפנה בכוונה האלוהית ומה כוחו של זמן הפיענוח...

כי אכן "מלאך הברית" הוא [אבישי]=[8]=[יהוה]...