יחזקאל לט בימינו

קוד: יחזקאל לט בימינו בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: זינדני יחזקאל

אל:

יחזקאל ל"ט
א. וְאַתָּה בֶן אָדָם אתה יחזקאל נביאי הִנָּבֵא עַל גּוֹג, וְאָמַרְתָּ אמור דברי נבואה אלו על גוג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה שבמאמרו הכל מתקיים הִנְנִי אֵלֶיךָ הנה אני בא, להלחם עמך גּוֹג נְשִׂיא, רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל נשיא רוסיה הגדולה.
ב. וְשֹׁבַבְתִּיךָ אשיבך לארצי וְשִׁשֵּׁאתִיךָ אסיתך, ואטעה אותך לצאת מארצך. וששאתיך- כמו 'הנחש השיאני' וְהַעֲלִיתִיךָ, מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אעזור לך לארגן צבא גדול, ולהעלותו לישראל למלחמה וַהֲבִאוֹתִךָ, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל שהמקום הזה, מוכן ומזומן למפלתך.
ג. וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ, מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ; וְחִצֶּיךָ, מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל אכה ואשבש את כלי מלחמתך, ואגרום להם לתקלות רבות, שלא יצלחו למלאכתם. כמו שנאמר: 'כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי' ישעיה נד. וכדוגמת זה עשה ה' לפרעה ולחילו בים סוף. כמו שנאמר: 'וַיָּהָם, אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. וַיָּסַר, אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, וַיְנַהֲגֵהוּ, בִּכְבֵדֻת' שמות יד-כה.
ד. עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל נפילתך תהיה בולטת וגלויה לעיני כל העולם, כמו על במה גבוהה, על הרי ישראל. ויש להבין: שה' חפץ לשבור את רוסיה דווקא פה בישראל, כיוון שרוסיה היא גלגול של אותם עמים - אשור, בבל, ואדום (רומא). שהחריבו והגלו את ישראל מארצם, והקב"ה יביא אותם אל המקום שפשעו נגדו, ונגד עמו בעבר הרחוק, על מנת שעמי העולם ילמדו לקח, שכל הנוגע בעמו לא יינקה, אפילו לאחר שנים רבות אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים, אֲשֶׁר אִתָּךְ הצטרפות עמים רבים לרוסיה למלחמת ההשמד נגד ישראל אינה מקרית, אלא מכוונת על ידי ההשגחה העליונה, על מנת שיקבלו גם הם את עונשם, על עוולות שעשו לעם ישראל, ובכדי שלא ייהנו מהזכות להיות לצידה של ישראל, בעת צרתה. כדי יישאר לזיכרון תמיד כאות קין, לבושתם ולחרפתם, הרמת ידם על עם ה', במלחמת השמד זו לְעֵיט צִפּוֹר כָּל כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה, נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה אתה גוג, שזממת לעוט על עמי כחית טרף, אתן את נבלתך למאכל לעוף השמים וחית הארץ.
ה. עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, תִּפּוֹל כיוון שהזכיר תחילה נפילתו בהרים, המשיך תיאור נפילתו גם על פני השדה. ללמדך, שלא יהיה לו מפלט בשום מקום כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי ולכן יקום הדבר נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה.
ו. וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמָגוֹג, וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח יוכו גם מדינותיהם של אותם עמים, הבאים למלחמה נגד ישראל, כי שלוחו של אדם כמותו וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה מאותו היום והלאה, ידעו כולם את כוחו וגבורתו של הקב"ה, וידעו שה' מגן לעמו, ומעוז לבני ישראל.
ז. וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ, בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל קידוש שמו של הקב"ה ייוודע, על ידי הצלת ישראל בנסים ונפלאות, על אדמת ישראל דווקא וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, עוֹד שמו של הקב"ה נקרא על ישראל, ושפלותם של ישראל בעמים, כמוהו כחילול שמו של הקב"ה, על כן לא יניח ה' שיחולל עוד שם קודשו וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְהוָה, קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אחרי כל זה, יכירו אומות העולם בעם ישראל כעם הנבחר, כשיראו שה' משרה שכינתו בישראל.
ח. הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה הנה רואים אתם, שבאה ונתקיימה תשועתי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה הוּא הַיּוֹם, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי על זמן זה, אשר דברתי.
ט. וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל בחלוף הסכנה, כשתסתיים השמדת כל העמים הבאים על ישראל. יצאו תושבי ישראל, ויראו בתוצאות הפורענות שעשה ה' בהם ובכלי משחיתם וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים, וּבְמַקֵּל יָד, וּבְרֹמַח כמו שהבהרתי בפרקים קודמים, משתמש הנביא בתיאור כלי מלחמה מן העבר, גם כשהוא מנבא על כלי נשק מודרניים של היום. והמגוון הרחב של כלי הנשק, מלמד על נחישותם ושנאתם הגדולה לישראל. ובערו: מלשון ביעור, כמו - ביעור חמץ. סילוק הדבר על ידי שריפה וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ, שֶׁבַע שָׁנִים בעבר, לאחר כל מלחמה, היו ממיינים ומאחסנים את כלי שלל המלחמה לצורך שימוש חוזר. אך מלחמה זו, תהיה שונה מכל קודמותיה, כי היא תהיה המלחמה האחרונה בעולם, ולא נזדקק יותר לכלי מלחמה. על כן יוציאו מכלל שימוש את כל כלי הנשק, בעיקר על ידי שריפה. וכל כך רבים יהיו כלי הנשק, שתימשך שריפתם שבע שנים.
י. וְלֹא יִשְׂאוּ עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה, וְלֹא יַחְטְבוּ מִן הַיְּעָרִים כִּי בַנֶּשֶׁק, יְבַעֲרוּ אֵשׁ כמות הדלק להנעת צבא גוג האדיר, תהיה כל כך גדולה, שישתמשו בו לצרכים שונים במשך שבע שנים וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם יירשו את ארצות אויביהם מסביב וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם יבוזו את רכושם נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה.
יא. וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא לשון שמחה על מה שיהיה באותו זמן, באחרית הימים אֶתֵּן לְגוֹג לאנשיו מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל וזהו שכרם, על שנתקדש שמו של הקב"ה במיתתם גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם בקעה המשמשת למעבר, ונמצאת ממזרח לים המלח, המכונה בתנ"ך בשם – 'הים הקדמוני'. וקדמת: מלשון קדם, מזרח וְחֹסֶמֶת הִיא, אֶת הָעֹבְרִים כנראה, שמרבית פגרי גוג יפלו שמה, ומפני טומאת פגריהם לא ניתן לעבור שמה, ויהיה נוח יותר ממילא לקברם במקום, ואת שאר פגרי גוג הפזורים בארץ יאספו למקום זה, ומאותו היום והלאה, לא ניתן יהיה לעבור במקום זה וְקָבְרוּ שָׁם, אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה מוכן ומזומן מקום זה לקבורת גוג, מאז ומתמיד וְקָרְאוּ, גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג כל כך יתפרסם מקום קבורת אנשי גוג, ששם זה יישאר לעולם.
יב. וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כל תושבי ישראל, ישתתפו באיסוף ובקבורת פגרי גוג לְמַעַן טַהֵר אֶת הָאָרֶץ רוצה לאמר, שלא לכבודם של אנשי גוג נעשה הדבר, כי אם למען טיהור הארץ שִׁבְעָה, חֳדָשִׁים פרק זמן ארוך, שמלמד על מספר עצום של חיילים, שבאו להלחם בישראל.
יג. וְקָבְרוּ כָּל עַם הָאָרֶץ כל תושבי ישראל, ישתתפו במאמץ הקבורה וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם השתתפות תושבי מדינה שלמה, באיסוף ובקבורה של פגרי אויביהם, במשך פרק זמן ארוך של שבעה חודשים, יחשב להם בעולם לכבוד ולגדולה. מלבד העובדה, שכל כך הרבה נהרגו בעבורם יוֹם, הִכָּבְדִי שבעבור עמו ישראל, הרג ה' כל כך הרבה נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה.
יד. וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ השלטונות ימנו אנשים קבועים, לצורך חיפוש והעברת פגרי גוג, למקומם הקבוע בגיא עֹבְרִים בָּאָרֶץ שיעברו בארץ בכל מקומות המסתור, בנקיקים ובסלעים. ללמדך - שלא יהיה מפלט לחילות גוג מפני ה', גם במקומות מסתור מְקַבְּרִים אֶת הָעֹבְרִים אֶת הַנּוֹתָרִים נעזרים בעוברי דרכים, במציאת הנותרים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לְטַהֲרָהּ כל הנראה לעין, לצורך טיהור הארץ מִקְצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, יַחְקֹרוּ ועבודתם של אנשי התמיד תהיה מסוף שבעה חדשים, שעד אז, ימשך איסופם של ההרוגים הפזורים הנראים לעין.
טו. וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים, בָּאָרֶץ עוברי דרכים ומטיילים וְרָאָה עֶצֶם אָדָם, וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן כשיגלו עצם אדם מהרוגי גוג, יסמנו את המקום בתל אבנים עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים, אֶל גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג עד שיגיעו הממונים על הקבורה, ויעבירו אותו לקבורה בגיא.
טז. וְגַם שֶׁם עִיר הֲמוֹנָה בין מפוני החללים מוזכרת עיר, והרי הרוגי גוג יהיו מפוזרים בכל המקומות, ומדוע הזכיר דווקא עיר מסוימת זו? רמז לדבר ישנו בפרשת בלק, שבו אומר בלעם לבלק את אשר יקרה באחרית הימים, וכך הוא אומר: 'וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב, וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר'. כלומר: יקום שליט מישראל, וישמיד עיר שלמה על יושביה. רוצה לאמר, שאויביה של ישראל יביאו אותה למצב חמור מבחינה ביטחונית, שיאלץ אותה להשמיד עיר, כנראה בפצצה גרעינית. ואם ניאלץ להשתמש בפצצה גרעינית, בודאי שתסומן כמטרה עיר רחוקה במיוחד, כדי שאנו בעצמנו לא ניפגע, מהפגעים הסביבתיים שהיא יוצרת וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ אומר הנביא יחזקאל, שגם את אותה עיר נטהר מהפגרים. ללמדך על התרחבות גבולות ישראל למקומות רחוקים.
יז. וְאַתָּה בֶן אָדָם ואתה הנביא יחזקאל, המשיך להנבא כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וכה תאמר, את אשר אני אומר אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה היות ומפלתו של גוג תהיה בקיץ, פתח בציפור כל כנף, והמשיך בחית הארץ הקשורה לחורף. כי במשך שבעה חדשים יהיו הפגרים פזורים על פני האדמה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב הקב"ה מגדיל בזיונם של אויבי ישראל, על ידי זה שהוא מזמין את עופות השמים וחיות הארץ לסעודה חגיגית. צא ולמד מזה 'קל וחומר' שהרי בנוח נאמר: 'דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְהוָה, וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה' ישעיה ל"ד- ט"ז. שכל בעלי החיים שנקראו לבוא לתיבה הגיעו, ולסעודה זאת, על אחת כמה וכמה עַל זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם בשר תועבה, הראוי לעוף השמים ולחית הארץ זֶבַח גָּדוֹל, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל לא יום ולא יומיים, לא חדש ולא חודשיים, שבעה חודשים יהיו מונחים לפניהם פגרי גוג וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר, וּשְׁתִיתֶם דָּם תמונת מצב זאת של המוני עופות וחיות טרף, האוכלות את בשר פגרי אויבי ישראל, תשודר באמצעי התקשורת, ותגרום לזעזוע קשה בכל העולם, ולפחד גדול ממושיעם של ישראל.
יח. בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ גיבורי עולם אני נותן לכם לאכול, אשר הביסו מעצמות גדולות וְדַם נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ ודם מלכי אומות העולם, תשתו לרוויה אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים משל, לגיבורים ולחזקים. כמו כרים ועתודים, שהם בני צאן חזקים פָּרִים, מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם כמו פרים מפוטמים, כאלה, שפוטמו במרעה הטוב של שדות הבשן.
יט. וַאֲכַלְתֶּם חֵלֶב לְשָׂבְעָה כמו החלק המובחר, המוקרב על המזבח וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן משל לאדם, שמפריז בשתיית אלכוהול. כך שפע הפגרים, יסחרר את ראשם של בעלי החיים מִזִּבְחִי, אֲשֶׁר זָבַחְתִּי לָכֶם מזבחי: שהרי חילות גוג נפלו, על מנת לקדש את שמי בעולם, ואת בשר זבח הגיבורים, נתתי לכם לאוכלה.
כ. וּשְׂבַעְתֶּם עַל שֻׁלְחָנִי סוּס וָרֶכֶב, גִּבּוֹר וְכָל אִישׁ מִלְחָמָה וסעודה זאת, אני נותן לכם מהמובחר והטוב, והיא תהיה לכם לשבעה נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה.
כא. וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם כשיראו את נקמתי, יכבדוני כל הגוים וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם, אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי כל הגוים יראו באמצעי התקשורת, את הפורענות שעשיתי בחילות גוג וְאֶת יָדִי, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם ואז גם יבינו, שלא יד אדם עשתה זאת. כי אשאיר שרידים ממחנה גוג, ועל בשרם אותות מהמופתים והמגפות שנגפתי בהם, וכשיראו הגוים את פגעי המגפות באנשים האלה, יבינו שרק ידי עשתה זאת.
כב. וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם כשאושיע אותם, מיד אויביהם מִן הַיּוֹם הַהוּא, וָהָלְאָה כי לא אעזבם עוד.
כג. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אז יבינו הגוים, כי לא בכוחם הכניעו והגלו את ישראל מארצם כִּי בַעֲו‍ֹנָם גָּלוּ בֵית יִשְׂרָאֵל כי עוונם, הוא שהכשילם עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי על שהפרו את בריתי וָאַסְתִּר פָּנַי, מֵהֶם על מנת שלא תתקבל תפילתם בעת צרה וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם ואז יוכלו הגוים לגבור עליהם וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם ולהכותם מכת חרב.
כד. כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם על אשר עזבו אותי ואת תורתי, ופשעו בי עם אלוהי ניכר עָשִׂיתִי אֹתָם כך עשיתי אתם, מידה כנגד מידה וָאַסְתִּר פָּנַי, מֵהֶם סילקתי שכינתי מהם, ואתנם ביד אויביהם.
כה. לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מכיוון שאני הוא שהגלתי אותם, ומידי היתה זאת להם עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב ומאחר ושיבתם תלויה רק בי, על כן אשיבם עתה לארצם מכל מקומות שיביים, והזכיר שבות יעקב דווקא. כי יעקב: כמו - 'תולעת יעקב' קשורה לשפלות ישראל בגוים וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אחמול ואושיע את עמי ישראל, בכל מקום שהם וְקִנֵּאתִי, לְשֵׁם קָדְשִׁי אנקום נקמתי מכל הגוים, באומרם על ישראל – עם מקולל הוא. ואין לא-לקיהם יכולת להושיעם. ודוד המלך ע"ה אומר: 'לָמָּה, יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא, אֱלֹהֵיהֶם' תהלים קטו- ב.
כו. וְנָשׂוּ, אֶת כְּלִמָּתָם, וְאֶת כָּל מַעֲלָם, אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי לאחר כל זה, כשיישבו לבטח בארצם, ייכלמו ויבשו על אשר פנו מעל ה' א-לקים חיים, ושרכו דרכם אחרי אלילי העמים בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח, וְאֵין מַחֲרִיד כי בזכות ה' שהצילם מידי אותם גוים, יושבים הם עתה על אדמתם, ללא חשש וללא פחד.
כז. בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם, מִן הָעַמִּים כשאשיב אותם מן העמים, ומהרגלי אותם עמים, שדבקו בהם בשובבות לבם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם, מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם ואאסוף אותם מן העמים, ששנאו אותם בגלל יהדותם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים יתקדש שמי בהם בתשועה שאעשה להם, ולא יאמרו עוד הגוים, שאין להם מושיע.
כח. וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אז יכירו, כי מאיתי בא להם הכל בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל הַגּוֹיִם כשיהיו חייבים לפני הדין וְכִנַּסְתִּים עַל אַדְמָתָם כשאחמול עליהם וְלֹא אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם, שָׁם אפילו אחד.

כט. וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי, מֵהֶם כי לא אקצוף, ולא אכעס עליהם עוד לעולם. ומובא בישעיה נ"ד- 'בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה. כִּי מֵי נֹחַ, זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד, עַל-הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ, וּמִגְּעָר בָּךְ' אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת רוּחִי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כי אשרי שכינתי בתוך עמי ישראל, ואשפוך עליהם רוח נבואה, ולא יחטאו עוד, וממילה לא יהיו ראויים לעונש גלות נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה.