קוד: ישעיהו י בימינו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: זינדני יחזקאל
אל:
ישעיה י'
א. הוֹי הַחֹקְקִים, חִקְקֵי אָוֶן נבואת תוכחה זו, לאחרית הימים כוונה, ונגד העמים המציקים לישראל הנביא מדבר. אף שמאורעות דומים לנבואה זאת היו בעבר, השורה האחרונה היא הקובעת. ובסוף הנבואה הזאת, מסכם הנביא את דבריו על כליון סופי ומוחלט שיעשה ה', בכל הגויים המציקים לישראל. ופתיחה זאת 'הוֹי הַחֹקְקִים, חִקְקֵי אָוֶן' מכוונת לאומות העולם, או יותר נכון למוסדות האומות "האום" שבו מתקבלות החלטות כביכול חוקיות, שבו הם מטים ומסלפים את בעלותו של עם ישראל על ארצו, ונותנים דריסת רגל חוקית לאויבי ישראל, על אדמת ישראל וּמְכַתְּבִים עָמָל, כִּתֵּבוּ ולא חסכו מאמץ, ועמלו ללא לאות, להוציא מתחת ידם, כתבי החלטה נגד ישראל.
ב. לְהַטּוֹת מִדִּין, דַּלִּים לשנות את בעלותם של עמי העני והדל, מעל אדמתם וְלִגְזֹל, מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי ולהוציא מידם חבלים מארץ ירושתם, ולמוסרם לידי אויביהם. על ידי זה הם מכירים פנים במשפט, ומערבים אינטרסים כלכלים לתועלת עצמם, בהטותם דין אמת לרעת עמי הדל לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם, וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ כך התייחסותם לעם ישראל, כאל יתומים ואלמנות, ללא אב מגן ומושיע.
ג. וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וכשיחליט ה' להיפרע מכם, מה תעשו כדי להינצל? וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא כשרוסיה תפתח במלחמת השמד נגדכם עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה הלא כולכם תכרעו ותיפלו, וארה"ב בראשכם, ומי הוא אם כן שיכול לעזור לכם? וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם ומה תעשו עם כל העושר והרכוש, שנצבר על ידי רשע.
ד. בִּלְתִּי כָרַע תַּחַת אַסִּיר הרי אין לכם אפשרות בחירה! או לכרוע למות, או ליפול כאסיר וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ או הרג, או נפילה בשבי בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה ואף על פי שתיפלו בשבי, עוד אפו נטויה עליכם, וימשיך לרדוף אחריכם גם בשבי.
ה. הוֹי אַשּׁוּר, שֵׁבֶט אַפִּי אוי לגוים מרוסיה, שהיא תשמש בידי כחרב להכות גויים רבים וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם, זַעְמִי והנשק הגרעיני, נשק להשמדה המונית, ישמש בידם כחרב, לפרוק את זעמי על הגויים.
ו. בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ על ארה"ב אשלח אותו, שהתחנפו לאויבי ישראל משיקולים כלכליים, ושללו מעמי את זכותם המלאה על ארץ ישראל וְעַל עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ על שחרה אפי בהם. על כן, אני הוא זה שמצווה אותו להכות בהם לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז מידה כנגד מידה וּלְשׂוּמוֹ מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת לרמסו ולהרסו עד דק, כעפר שרומסים ודורכים עליו בשווקים וברחובות.
ז. וְהוּא לֹא כֵן יְדַמֶּה והוא, מסוחרר מהצלחתו לגבור על ארה"ב, שנחשבה למעצמה מספר אחת בעולם, ובהיותו כופר בהשגחה העליונה, לא יחשוב שמאיתי היתה גזרה זאת וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב ולא ייקח לתשומת לבו, כיצד זה יתכן, שיוכל הוא לגבור על ארה"ב, שכוחה גדול פי כמה ממנו כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ בטוח הוא בכוחו, ובכוח ההרס העומד לרשותו, וכי מצא את הדרך לשלוט בעולם וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט ובשביל לשלוט, צריך הוא לסלק מדרכו, עמים רבים וחזקים.
ח. כִּי, יֹאמַר: הֲלֹא שָׂרַי יַחְדָּו, מְלָכִים ומכיוון שהשתלט על מדינות רבות, הרי כל אחד משריו שמינה עליהם, הפך למלך.
ט. הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ, כַּלְנוֹ: אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת, אִם לֹא כְדַמֶּשֶׂק שֹׁמְרוֹן הנביא ישעיה מזכיר לנו ערים מן העבר, שנפלו בידי מלכי אשור בזמנים שונים, כדי להמחיש לנו מה יחשוב בלבבו שליט רוסיה, המכונה גוג, כשיחליט לעלות על ישראל. מכיוון שנפלו מקומות רבים וחזקים בידיו, הרי ישראל הקטנה, בודאי לא תחזיק מעמד מולו, ומכיוון שהזכיר הנביא את הערים שנפלו בידי מלכי אשור, הנה סקירה היסטורית קצרה, על גורלם של אותם ערים בזמנים ההם, לפי סדר זמני נפילתם:
1. אַרְפַּד – עיר חשובה בסוריה, נפלה בידי תלגת פלאסר, בימי אחז המלך, בשנה הראשונה למלכותו.
2. כַּלְנוֹ – עיר צפונית בסוריה, נפלה בידי תלגת פלאסר בימי אחז המלך, בשנה השלישית למלכותו.
3. דַמֶּשֶׂק – עיר הבירה של מלכות ארם, נכנעה למלך תלגת פלאסר, בשנה התשיעית למלכות אחז.
4. שֹׁמְרוֹן – בירת מלכות ישראל, נפלה בידי סרגון השני, בשנה השלישית למלכות חזקיה המלך, אחרי שלוש שנות מצור, על ידי ששלמנאסר הרביעי.
5. חֲמָת – עיר בסוריה על נהר ארנת, נכנעה לסרגון מלך אשור אחרי מרידה, בשנה החמישית למלכות חזקיה.
6. כַרְכְּמִישׁ – עיר חתית על גדות נהר פרת, צפונה מדמשק, נפלה בידי סרגון מלך אשור, בשנה השמינית למלכות חזקיה המלך. אירועים אלה נעשו בטווח זמן של עשרים ואחד שנים, על ידי שלשה מלכי אשור, שקדמו לסנחריב, ומלשון הכתוב מתקבל הרושם שכל הכיבושים הללו נעשו על ידי מלך אחד. חוסר התאמה זה בא ללמד אותנו שאין כוונת מוסר הדברים לתת אינפורמציה מדויקת על אירועי עבר אלה. אלא להשתמש בהם כמסר וכדוגמא לעתיד. על כן שינה את סדר הזמנים, על מנת למסור אותם בצורה פיוטית.
י. כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי כמו שהשיגה ידי. רוצה לאמר: שכל מקום ששמתי את ידי עליו, השגתי אותו לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל; וּפְסִילֵיהֶם לכל הממלכות שכבשתי, למרות שהיו בהם פסילים ואלילם רבים. רוצה לאמר: שכוחה של ממלכה נמדד, לפי ריבוי פסיליה ואליליה מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן ואיך יעמדו בפני ירושלים ושמרון? שהרי אין בהם פסילים רבים כממלכות שכבשתי.
יא. הֲלֹא, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ כמו שאלילי שמרון, לא הצילו אותה מידי כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם, וְלַעֲצַבֶּיהָ כך א-לקי ירושלים, לא יצילו אותה מידי. על דרך משל רוצה לאמר: שכל המעצמות שנפלו בידי, לא עזר להם מאומה, וכיצד אם כן תחזיק ישראל הקטנה מעמד כנגדי.
יב. וְהָיָה, כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ, בְּהַר צִיּוֹן, וּבִירוּשָׁלִָם רוצה לאמר: שה' ימתין לרוסיה שהיא כלי בידיו, לבצע את כל מעשיהם בעמים. דהיינו, מלחמת השמד נגד כל העמים, עד הגיעו לירושלים אֶפְקֹד, עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר אביא עונש על פרי כיבושיו ועל גאות לבו, בהרס עמים רבים וְעַל תִּפְאֶרֶת, רוּם עֵינָיו על שלקח לעצמו חשיבות של הגדול מכולם, התפאר ורם לבבו במעשה ידיו, ונכשל בחטא הגאווה.
יג. כִּי אָמַר וברוב התפארותו אמר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי כל מה שעשיתי, לבד עשיתי ללא שום עזרה וּבְחָכְמָתִי, כִּי נְבֻנוֹתִי רוצה לאמר שאת כל החכמה והניסיון למד מעצמו, כנבון הלומד דבר מתוך דבר וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים כיוון שכבש ארצות עמים רבים, הפך אותם לחלק מממלכתו, וביטל גבולותיהם וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי ואוצרותיהם שללתי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר, יוֹשְׁבִים אביס ואשפיל עמים כבירים ורבי אוכלוסין. רוצה לאמר: שאפילו המעצמות החזקות, לא עמדו בפניו.
יד. וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי, לְחֵיל הָעַמִּים על דרך משל אומר שליט רוסיה, שעושר העמים נפל בידיו, כמו אדם שתופס בקלות קן ציפורים וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת, כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וכאדם שאוסף ביצים עזובות שאין שומר עליהם, כך אספתי ארצות עמים להיות תחת ידי וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף, וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף כיוון שפתח במשל, סיים במשל. אומר שליט רוסיה: לא היתה ציפור מאלו שלקחתי מקניהם את הביצים, שהעיזה להניע כנף או לפתוח את הפה בצפצוף. רוצה לאמר: שעושר העמים שכבש, נלקח מהם מבלי שיעזו למחות בידו.
טו. הֲיִתְפָּאֵר, הַגַּרְזֶן, עַל, הַחֹצֵב בּוֹ כיצד יתפאר כלי דומם כגרזן, שאינו בעל תנועה עצמאי משלו, על זה שמניע אותו וחוצב בו אִם יִתְגַּדֵּל הַמַּשּׂוֹר, עַל מְנִיפוֹ או, האם יתכן שהמשור, יהיה במעמד גדול מזה שמניף ומנסר בו כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת מְרִימָיו דומה הדבר, כאילו ירצה המקל להניע את המרים אותו כְּהָרִים מַטֶּה לֹא עֵץ כאילו ירצה המטה, להניף את האדם שאינו עץ כמוהו. על דרך המשל, אומר ה' לרוסיה: על מה הגאווה והתפארת שלכם? הלא אתם בידי כגרזן וכמשור, ואיך תתפארו על דבר שאני עשיתי אותו, ואתם אינכם אלא כלי בידי?
טז. לָכֵן בגלל גאות לבו יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת, בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן ה' שהוא אדון הכל, ישבור את כוחה של רוסיה, וכל ארצות העמים שרוסיה השתלטה עליהם, וגרמו לה להיראות גדולה ושמנה, יאבד מהם וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד, כִּיקוֹד אֵשׁ וכל הכבוד והגדולה שלקח על עצמו, יאבד ממנו, והוא יהיה ללעג ולקלס בעיני כל העמים כש- ה' יכה בו, והוא יראה כמו שומן שמתכווץ, כששמים אותו על האש.
יז. וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ ותורת ישראל תהיה כאש. כמו שנאמר: תורה – אור. רוצה לאמר: שלימוד התורה תעלה לפני הקב"ה, ותהיה לזכותם של ישראל, להכות באויביהם כאש וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה ותפילתם של ישראל, תבער כלהבה באויביהם וּבָעֲרָה, וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד ותבער ותכלה גיסותיו, כאילו היו קוצים ממאירים, וכל זה בזמן קצר.
יח. וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ כדי להמחיש גודל מחנהו, דימה אותו ליער, ולכרמל, ששדותיו מוריקים מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה כי ישרוף את גופם ונפשם וְהָיָה, כִּמְסֹס נֹסֵס ולפי שהמשילם ליער, דימה כיליונם בידי סס, שהיא תולעת המכלה העץ וטוחנת אותו עד דק. רוצה לאמר: שכל מחנה רוסיה ייפול בידי ישראל המכונה - תולעת יעקב.
יט. וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ, מִסְפָּר יִהְיוּ ומכל מחנהו הגדול יישארו שרידים, כשעל גופם אותות מהמכות שהכה ה', על מנת שיראו העמים את מעשה ה' וגבורתו וְנַעַר, יִכְתְּבֵם יישארו כל כך מעטים, שגם נער קטן, יוכל לארגן רשימה שלהם.
כ. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לשון שמחה, על אשר יהיה באותו זמן, באחרית הימים לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב, לְהִשָּׁעֵן, עַל מַכֵּהוּ מאחר וארה"ב, שהיתה משענת לישראל תיפול ראשונה, כעונש על הלחץ שהפעילה על ישראל. לא יהיה לעם ישראל על מי להישען, אלא על אביהם שבשמים וְנִשְׁעַן, עַל יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת וישימו ביטחונם ב - ה', האל הנאמן, שישכין קדושתו בישראל.
כא. שְׁאָר יָשׁוּב, שְׁאָר יַעֲקֹב והשארית מעם ישראל, ישובו אל ה' אֶל אֵל, גִּבּוֹר אל ה', שהוא הגיבור האמיתי.
כב. כִּי אִם יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם אפילו אם יהיה מספר בני ישראל, רב כחול הים שְׁאָר, יָשׁוּב בּוֹ יודע ה', שרק מעט ישובו בתשובה כִּלָּיוֹן חָרוּץ, שׁוֹטֵף צְדָקָה על כן, ה' יכלה כליון גמור חלק מהעם בשואה, על מנת לחון בצדקה וברחמים את שארית הפליטה.
כג. כִּי כָלָה, וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת, עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ כי כש - ה' יבצע כליון גמור בקרב עמו, יגיע הצורר לכל מקום שה' ירצה שיגיע.
כד. לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת מאחר ועם ישראל שילם מחיר יקר בשואה, וכיפר על עוונותיו ועוונות אבותיו, עוד מאז שקיטרו על ההרים, וחרפו את ה' על כל גבעה. נסתיימה מידת הדין הגדולה מעל עם ישראל, והחלה מידת הצדקה, שהיא מידת הרחמים אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה על כן פונה ה' אל עמו היושב בישראל, ומרגיע אותם, מפני גוג וגיסותיו, שהיא רוסיה, ועמים רבים אתם, שיבואו למלחמת השמד נגדם, ויצליחו במלחמה אכזרית, לכבוש חלק מהארץ וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם ויאיים עליך בהשמדה כמו שעשה לארה"ב.
כה. כִּי עוֹד, מְעַט מִזְעָר כי לא אתן לו להמשיך הלאה, ובזמן קצר מאוד אכלה אותו וְכָלָה זַעַם, וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם כי הוא יעלה את זעמי וחרון אפי, ואכלה אותו על כל מעשיו המגונים והרעים.
כו. וְעוֹרֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוֹט, כְּמַכַּת מִדְיָן, בְּצוּר עוֹרֵב וה' צבאות, יכה אותו מכה פתאומית, כמכת גדעון במדיינים וּמַטֵּהוּ, עַל הַיָּם וכמו שעשה למצרים על ים סוף וּנְשָׂאוֹ, בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם יטלטל אותו טלטלה גדולה, כמו שניער את מצרים בתוך הים.
כז. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לשון שמחה, על אשר יהיה לאחר השמדת רוסיה, והעמים הרבים אשר איתה, באחרית הימים יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ, וְעֻלּוֹ, מֵעַל צַוָּארֶךָ העול והמשא הכבד של אויבי ישראל יסתיים, ולא יהיו יותר דאגות ביטחוניות וְחֻבַּל עֹל, מִפְּנֵי שָׁמֶן בדרך משל, מתאר הנביא את עול הגויים על ישראל, כעול ששמים על צוואר הבהמה ומשחית את שומנה. על כן, מבטיח ה', שהוא יחבל בעול הגויים מעל עמו ישראל, שהמשילם לשמן.
כח. בָּא עַל עַיַּת הנביא ישעיה ממרחק זמן של אלפיים ושבע מאות שנים, מונה והולך בצורה פיוטית את מסעותיו של גוג בדרך למפלתו בירושלים. והיות ואחד הכינויים של רוסיה זה אשור, עושה הנביא הקבלה, למה שהיה אז במסעותיו של מלך אשור. והעיר הראשונה שמזכיר הנביא היא עית, שהיא כנראה העיר עי, הנמצאת כחמשה עשר קילומטר צפונית לירושלים עָבַר בְּמִגְרוֹן נמצאת בין העי, לבין מכמש לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו מכמש, נמצאת כחמשה עשר קילומטר דרומית לעי, ושם חנה אשור.
כט. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה בין מכמש לגבע, לכוון דרום גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ מקום לינה והתארגנות, לגייסותיו של אשור. נמצאת מדרום למכמש חָרְדָה, הָרָמָה חרדה מפחד. נמצאת דרומית מערבית לגבע גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה מקום הולדתו של המלך שאול, ותושביה ברחו מפני אשור.
ל. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת גַּלִּים הרימי קולך, והזהירי את העם מפני אשור הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה את קול השופר, המזהיר מפני גייסותיו של אשור עֲנִיָּה עֲנָתוֹת וכן, שימעו העדה הענייה, היושבת בענתות.
לא. נָדְדָה, מַדְמֵנָה תושבי המקום, נטשו את מקומם. העיר מדמנה מוזכרת ביהושע טו-לא. אמנם לא בניקוד המופיע כאן, אבל אותיותיהם שוות יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ נאספו לברוח.
לב. עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד מיהר האויב להגיע לנוב, שהיא עיר הכוהנים המפורסמת. כי משם, הוא כבר יכול להשקיף על ירושלים יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם בזלזול ובאיום, כי קטנה היתה בעניו, מכל הערים שכבש.
לג. הִנֵּה הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת קטנה אמנם בעיניו ירושלים. אך ה' הגדול והנורא, בא להלחם נגדו מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה דימה אותו הנביא ליער. ואומר שאת כל סעיפיו ופראתיו יגדע בגרזן, רוצה לאמר: שאת כל שלוחותיו והנלווים אליו, יכרות ויגדע. וביחזקאל לא-ח מתאר הנביא את רוסיה כיער גדול 'בְּרוֹשִׁים לֹא דָמוּ אֶל סְעַפֹּתָיו, וְעַרְמֹנִים לֹא הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו'. שאפילו לסעיפים ולפארות, לא דמו אליו שאר העמים מרוב גודלו וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וכל גיבוריו, נפלו שדודים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ ורוסיה הגדולה מלאת הגאווה, תושפל.
לד. וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר, בַּבַּרְזֶל וכרת את ענפי היער המרובים, בכלי ברזל. רוצה לאמר: שיכה את רוסיה, עם כל העמים הרבים שיבואו איתה למלחמת השמד נגד ישראל, כמו שמכים עץ בגרזן וְהַלְּבָנוֹן, בְּאַדִּיר יִפּוֹל הלבנון: זהו עוד אחד מהשמות והכינויים של רוסיה. רוצה לאמר: שרוסיה תיפול בידי ה', שהוא אדיר באדירים.