קוד: ישעיהו כד בימינו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: זינדני יחזקאל
אל:
ישעיה כ"ד
א. הִנֵּה יְהוָה בּוֹקֵק הָאָרֶץ, וּבוֹלְקָהּ הנה ה' מרוקן את אדמת תבל מיושביה ומחריבה וְעִוָּה פָנֶיהָ ישנה לרעה את חזות פני כדור הארץ. הן על ידי החורבן של מלחמה גרעינית, ובעיקר על ידי רעידת האדמה הגדולה שתהיה, כשיצא ה' להלחם עם גוג על אדמת ישראל וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ עקב החורבן ינטשו תושביה את מקומם, וינדדו למצוא מנוח לכף רגלם.
ב. וְהָיָה כָעָם, כַּכֹּהֵן יהרסו כל סדרי השלטון, והבדלי המעמדות שקיימים במדינה מסודרת. ובמלחמת ההישרדות לא יועיל לאדם מעמדו הגבוה, והוא יאלץ להלחם על קיומו כמו כל אדם פשוט כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו, כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ בעלי מעמד כלכלי, שבימים רגילים הטילו את מוראם על הכפופים להם, יאבדו את סמכותם וכוחם, ויהיו שווה ערך, כאחרון פועליהם כַּקּוֹנֶה, כַּמּוֹכֵר, כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה, כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ ובמצב זה, כאשר שני שליש מאוכלוסיית העולם יושמד, והנשארים יתפזרו על פני הארץ. כל הנושאים הכספיים שבין אדם לחברו, ובין אדם לשלטון, ימחקו ויאבדו.
ג. הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ, וְהִבּוֹז תִּבֹּז דעו לכם זאת, שהארץ אכן תתרוקן מיושביה, והנשארים יבוזו אותה כִּי יְהוָה, דִּבֶּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כי ה' הוא האומר דברים אלו, ומאתו יצאה גזרה זו. על כן, בודאי יתקיים דבר זה.
ד. אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ נשחתו ונבלו פני תבל אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל נכרתו וגוועו יושבי תבל אֻמְלָלוּ, מְרוֹם עַם הָאָרֶץ אבדו המעצמות הגדולות והתקיפות שעל פני כדור הארץ.
ה. וְהָאָרֶץ חָנְפָה, תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ והארץ נטמאה ממעשי יושביה, כיוון שמעלו ובגדו בכל מה שציוה ה' כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת לא די בזה שלא קיימו את שבע מצוות בני נח, אלא שבגזרותיהם על עם ישראל העבירו וביטלו אותו מקיום מצוות התורה חָלְפוּ חֹק ביטלו מועדים הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם התכחשו לברית שכרת ה' עם אברהם יצחק ויעקב בירושת ארץ ישראל, ולחצו את עמו למסור חלקים מארץ ישראל לאויביהם. התעלמו מדברי נביאי ישראל "זכרו לעולם בריתו, דבר צוה לאלף דור. אשר כרת את אברהם, ושבועתו ליצחק. ויעמידה ליעקב לחוק, לישראל ברית עולם. לאמר, לך אתן את ארץ כנען, חבל נחלתם" דה"א ט"ז
ו. עַל כֵּן, אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ ומכיוון שרצו להפוך את שבועת ה' לשבועת שווא, באה עליהם השחתה וכליון וַיֶּאְשְׁמוּ, יֹשְׁבֵי בָהּ באו על עונשם, כי נמצאו אשמים עַל כֵּן, חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ חרו: מלשון חורב ושממון. רוצה לאמר: כיון שנמצאו אשמים, באה עליהם פורענות מאת ה' וארצותיהם חרבו ושממו מאין יושב וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ, מִזְעָר כפי שאמרו חז"ל: יישארו חסידי אומות העולם.
ז. אָבַל תִּירוֹשׁ ענבי הגפן אבלים, כי אין מי שיקטוף ויאכל אותם אֻמְלְלָה גָפֶן נכרתה ואבדה הגפן, כי אין מי שיטפל בה נֶאֶנְחוּ, כָּל שִׂמְחֵי לֵב וכל השמחים בשתיית היין, כמו שנאמר: "ויין ישמח לבב אנוש" יהיו בצער מגודל הפורענות שבאה לעולם, ולבם לא יהיה פנוי ליין.
ח. שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים אין שומעים עוד את שמחת התופים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים חדלה המיית השמחים שָׁבַת, מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר ואין מי שינגן בכינור לשמח את השומעים.
ט. בַּשִּׁיר, לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן אין שיר ואין שמחת שותי יין יֵמַר שֵׁכָר, לְשֹׁתָיו יהיה נדמה היין מר לשותיו.
י. נִשְׁבְּרָה, קִרְיַת תֹּהוּ הערים הגדולות נהרסו, והפכו לערי תהו סֻגַּר כָּל בַּיִת, מִבּוֹא מגודל החורבן, הניצולים לא יוכלו לשוב לביתם.
יא. צְוָחָה עַל הַיַּיִן, בַּחוּצוֹת במקום שמחת שותי יין תישמע צווחה של צער ויגון בחוצות הערים עָרְבָה, כָּל שִׂמְחָה שבתה ושקעה כל שמחה, כמו שהשמש שוקעת במערב גָּלָה, מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ השמחה יצאה לגלות, ואת מקומה תפס עצב ותוגה.
יב. נִשְׁאַר בָּעִיר, שַׁמָּה השממה שולטת בכל העיר וּשְׁאִיָּה, יֻכַּת שָׁעַר ובשיממון הזה ניתן לראות חזיון של שערים שבורים ומוכים. רוצה לאמר: שבזמנו של הנביא, שער העיר היה מקום התכנסות של זקני העיר וחשוביה. ומשום כך התיאור של שער שומם ומוכה, מהווה סמל לחורבן העיר כולה.
יג. כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, בְּתוֹךְ הָעַמִּים והחיזיון הזה של ערים שוממות יהיה בכל ערי העמים כְּנֹקֶף זַיִת יישארו כל כך מעט אנשים, כמו הזיתים הספורים הנשארים בעץ לאחר המסיקה כְּעוֹלֵלֹת אִם כָּלָה בָצִיר וכמו האשכולות הקטנים הנקראים עוללות, הנשארים בגפן לאחר הבציר.
יד. הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם, יָרֹנּוּ ואותם הנשארים שהם חסידי אומות העולם, ירימו קולם בשמחה בִּגְאוֹן יְהוָה, צָהֲלוּ מִיָּם וברינה ובשמחה יודו לה' הגדול והנורא, כל אותם מדינות השוכנות לחופי ימים.
טו. עַל כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ יְהוָה הנביא ישעיה פונה לעמים הגדולים, שהיו כמו אורים ותומים לשאר עמי העולם, ואומר: עתה כבדו את ה' שעשה אתכם משפט צדק, כאשר עשיתם לעמו בְּאִיֵּי הַיָּם, שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ובכל המדינות השוכנות לחופי ימים, כבדו את ה' א-לקי ישראל.
טז. מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ אומר הנביא: אני וחברי הנביאים, שמענו על עם מסוף העולם, שה' יכרות אותו במזמרות, על בגידה שיבגוד בישראל צְבִי לַצַּדִּיק וכל הכבוד והתפארת של אותו עם יעבור לעם ישראל, שהם שארית הפליטה הצדיקים שבארץ ישראל וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי, אוֹי לִי שני סודות נגלו לי, רז פורענות, ורז ישועה. ואוי לי, שרואה אני שתהיה פורענות לעם ישראל לפני בוא הישועה בֹּגְדִים בָּגָדוּ ואותה אומה שהיא ארה"ב, עם בעלי בריתם בעולם, יכבידו על ישראל וילחצו אותה לוותר לאויביה וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ ועונשם של הבוגדים בישראל, הוא מידה כנגד מידה. שיבגדו בהם קבוצת עמים אחרים, ויכו בהם.
יז. פַּחַד וָפַחַת, וָפָח; עָלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ מגודל רשעם של הבוגדים, יפלו הם בפח שרצו להפיל את ישראל, ויהיו בפחד מהצרה שיפלו בה.
יח. וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד, יִפֹּל אֶל הַפַּחַת רוצה לאמר: שאין תקומה ואין הצלה. כי כשיברחו מפחד צרה אחת, תתפוס אותם צרה אחרת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת, יִלָּכֵד בַּפָּח וגם אם ינצלו מצרה אחת, יפלו בסופו של דבר בצרה אחרת כִּי אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ כי הצרות יפלו כמו גשם משמים וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ ויזעזעו את יסודות הארץ.
יט. רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ נשברה ונעשתה רעועה פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ נשברה לרסיסים מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ נפלה והתמוטטה כי לא יכלה להחזיק מעמד.
כ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר וברעש האדמה הגדול שיפקוד את כדור הארץ, כשיבוא גוג על אדמת ישראל, תנוע הארץ מצד לצד כמו שכור וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה ותזוז ממקומה כמו מלונה, שהיא מבנה ארעי ולא יציב וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ כובד משא פשעיה גדול מדי עליה וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם וכל האומות שמלאה סאת פשעיהם, יפלו ולא תהיה להם יותר תקומה.
כא. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא באותו זמן באחרית הימים יִפְקֹד יְהוָה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם מובא בדניאל שלכל אומה ולשון ישנו שר הממונה עליה במרום. וכשנופל אותו שר, נופלת אותה אומה. על כן ה' יפיל תחילה את שרי אומות העולם שבמרום וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה, עַל הָאֲדָמָה באין להם שר ומושיע במרום, יפלו כולם כטרף קל על פני האדמה.
כב. וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר אסיר על בור: כאסיר היושב בבור. דומה התאספותם של אומות העולם למלחמה נגד ישראל. כאסירי בית סוהר שנכלאו על מסגר ימים רבים, ועתה נאספו כולם יחד כשנפתחו שערי תאיהם. רוצה לאמר: שעד עתה נמנע מהם להלחם ולהשמיד את ישראל. ועתה, לאחר הסתלקותה של ארה"ב מן המפה, נפתחה לפניהם הדרך, והוסרו המכשולים לבצע את זממם. טחו עיניהם מראות שיד ה' עשתה זאת. ומובא בנביאים: "והמה לא ידעו מחשבות ה', ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה", מיכה ד-יב. "כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות, לשפוך עליהם זעמי, כל חרון אפי, כי באש קנאתי תאכל כל הארץ", צפניה ג'-ח וּמֵרֹב יָמִים, יִפָּקֵדוּ עוונות שנים רבות יזכור להם ה'. רוצה לאמר: שה' יבוא איתם חשבון לא רק על עוון אחרון זה. אלא יעלו לפניו כל העונות שעשו לעם ישראל, מאז היותו לעם. ויפרע מעובדי ככבים אלו באותו זמן על הכל.
כג. וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה מכיוון שיושמדו רובם של עובדי כוכבים, והנשארים ייכנעו לפני ה'. כביכול, תכסה את פני החמה והלבנה בושה, כשיתגלה לפני באי עולם, שה' הוא הא-לקים כִּי מָלַךְ יְהוָה צְבָאוֹת, בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם כי מעתה והלאה, תהיה מלכות ה' לבדה בעולם, ומקום מקדשו יהיה בירושלים. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים וְנֶגֶד זְקֵנָיו, כָּבוֹד ואז יזכו לכבוד הראוי אותם יראי ה', שעד עתה ספגו עלבונות מידי אחיהם.