קוד: ישעיהו ל בימינו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: זינדני יחזקאל
אל:
ישעיה - ל'
א. הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם יְהוָה אוי לבנים שסרים מדרך אביהם, אמר ה' לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי לעשות מעשה, כנגד צווי שנתתי בתורה וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי ולהמשיל עליהם מלכות זרה, למרות שהזהרתי אותם בזה על ידי עבדי הנביאים לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת, עַל חַטָּאת לא די להם במה שחטאו לפני עד עתה, שחפצים הם להוסיף כעת חטא חדש.
ב. הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם הולכים הם להשתקע בארה"ב, שהרי ארה"ב היא גלגולה של מצרים הקדמונית וּפִי לֹא שָׁאָלוּ בניגוד לצווי שנתתי בתורה שהזהרתים לבל ישובו למצרים לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה למצוא בטחון בארצו של שליט ארה"ב. ובא לבאר שלנסך – מסכה הוא כנגד: "לעוז במעוז פרעה" וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם להרגיש בטחון תחת מטריית ההגנה של ארה"ב.
ג. וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה, לְבֹשֶׁת עוד תראו שביטחונכם בארה"ב יתהפך לבושה גדולה וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם, לִכְלִמָּה לפי שיטת המלבים: הבושה הוא מה שמתבייש מעצמו והכלימה הוא מה שנכלם מאחרים. כיצד אם כן נגיע לאותה כלימה? זאת לדעת: עתידה ארה"ב ליפול בידי רוסיה, עמה ייהרג, וארצה תישחת, והנותרים יגלו מארצם ויתפזרו בין אומות העולם. וכל האומות שבטחו בארה"ב שתהיה סוכך ומגן עבורם, ובתוכם ישראל, שהחליפו א-לקים חיים באלוהי בשר ודם, יבושו ויכלמו. וכשיבוא גוג על אדמת ישראל, שהיא רוסיה ועמים רבים איתה. אומר הקב"ה לעמו באותו זמן: "ואמר אי א-להימו צור חסיו בו. אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם, יקומו ויעזרכם, יהי עליכם סתרה" - שירת האזינו. אומר ה' לעמו בלשון לעג – אייה האומה שבטחתם בה, המעצמה החזקה שחסיתם בצילה. אשר קיבלתם מהם סיוע חומרי. יקומו נא עתה ממפלתם, ויבואו להיות לכם לעזר מחסה ומסתור, מפני חילות גוג ומגוג.
ד. כִּי הָיוּ בְצֹעַן, שָׂרָיו; וּמַלְאָכָיו, חָנֵס יַגִּיעוּ שרים ושליחים של ממשלות ישראל נסעו באורח תמידי בקו ישראל ארה"ב, שצוען וחנס הם אחדים מכינוייה. מה שמעיד על תלות גוברת והולכת בפטרון החזק.
ה. כֹּל הֹבִאישׁ כל הבושות קבלו על עצמם, ובלבד שיקבלו את הסכמת ארה"ב בעניינים שונים עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ: לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל אומה זו שאתם בוטחים בה, לא תועיל לכם בשעת הדחק. לא רק עזרה של ממש לא יהיה ממנה כעת, גם לא תצמח ממנה תועלת כל שהיא בעתיד כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה אבל היא כן תועיל להיות לכם לבושה וחרפה, שיסובב על ידם - מלבים.
ו. מַשָּׂא, בַּהֲמוֹת נֶגֶב נגב – כינוי לארה"ב. ובא לבאר מה הסחורה שהביאו מארה"ב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לארץ צרה וצוקה, היא ארץ ישראל, הנמצאת בצרה ביטחונית, ומצוקה כלכלית. וזקוקה לסיוע כלכלי, וציוד צבאי להגנה על בטחונה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם, אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף כינוי לכלי מלחמה. ומה מפליא הדבר, ששמות אלו ניתנו בימנו לכלי מלחמה יבשתיים ואוויריים, כגון: קוברה שרף וכו', שרובם ככולם מיובאים מארה"ב יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם עירים: כינוי לחמור קטן וכן נאמר: "עיר בן אתונות" - זכריה ט-ט. רוצה לאמר: שהחיל והעושר של עם ישראל, אחרי אלפיים שנות גלות, היא אדמתם. ובלחץ ארה"ב מסרו אותה לאויביהם. תחילה את האדמות שקל היה למוסרם. על כן דימה הכתוב את הובלתם על כתף עירים, שאינו יכול לסבול משקל רב וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם ואת האדמות שהן לב ליבה של ארץ ישראל, אוצרות של ממש. דימה הכתוב לאוצר כבד, שזקוק לגמלים כדי להובילו עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ אל ארה"ב. כלומר: בעבור ארה"ב, שלא יצא מהם תועלת לעם ישראל.
ז. וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ הבל – שאין בו ממש. וריק – נראה מלא מבחוץ אבל ריק מבפנים. רוצה לאמור: שעזרתה של ארה"ב תהיה אפסית, לעומת התשלום הכבד שעם ישראל ישלם. וגם הנביא יחזקאל כינה אותם "משענת קנה רצוץ". כי ברגע שנוצר בעיניהם ניגוד אינטרסים. הם הופכים את עורם, ומתעלמים מהבטחות והתחייבויות שנתנו לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, רַהַב הֵם שָׁבֶת ולכן – אם נראה נכון את הדברים, הרי מאחרי דברי הגאווה של ארה"ב אין בסיס של ממש. ועל אף היותה מעצמה אדירה, אין ביכולתה או ברצונה לקיים הסכמים שהפכו בעיניה לנטל, ומעדיפה לשבת מהצד, אף על פי שבזה היא גורמת לישראל סבל וייסורים.
ח. עַתָּה, בּוֹא פונה ה' אל הנביא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם כתוב את הדברים אשר אני אומר אליך שיישארו אתם תמיד, למען ידעו שלא על חנם הבאתי עליהם את הפורעניות. כי אם בעבור עוונם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ וחקוק אותה היטב על מנת שתישאר לדורות הבאים וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן כי הפורעניות ימשכו עד ליום האחרון. עד לאחרית הימים. כולל פורעניות של אחרית הימים לָעַד עַד עוֹלָם והדברים שתכתוב, יהיו במשמרת, לעדות, ביני וביניהם לעולם.
ט. כִּי עַם מְרִי הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים ומפני שהם מורדים ושקרנים, הרי יכחישו שכישלונם הוגד להם מראש על ידי הנביא. על כן צריך שתהיה הוכחה ברורה, חרוטה בחרט ברזל, על לוח אבן, וחקוקה על ספר. שתהה שמורה עד הדור האחרון, עדות לבני מרי בָּנִים, לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְהוָה זוהי הדרגה השלישית והקשה מכולם. בפסוק זה מדורגים לפי קושי שלשה סוגי בנים: מורדים – יודעים תורת ה' ומורדים בה. ויותר מזה: המכחישים וכופרים. ויותר מזה: שלא רצו לשמוע כלל תורת ה'.
י. אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים, לֹא תִרְאוּ למוכיחים אותם בעניינים שבין אדם לחברו, אמרו: אל תביטו אל מעשינו, ואל תטיפו לנו מוסר וְלַחֹזִים, לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת ולמוכיחים אותם בדברים שבין אדם למקום, אמרו: אל תוכיחו אותנו, על אי קיום מצוות ה' דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת השמיעו באוזננו דברים טובים, דברי חנופה חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת ולחוזים המזהירים מהעתיד הקודר, אומרים: תהיו אופטימיים. התלו בנו, ובלבד שנשמע דברים חיוביים.
יא. סוּרוּ, מִנֵּי דֶרֶךְ זוזו מדרכינו והיו כמונו הַטּוּ, מִנֵּי אֹרַח ועל ידי זה שתהיו כמונו, ילמדו אחרים ממעשיכם, ויסורו מדרך הישר הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ, אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הפסיקו לדבר אלינו בשם ה'. איננו מעוניינים ללכת בדרכיו, שאתם קוראים לה: דרך הקודש.
יב. לָכֵן, כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הוא השם אשר מאסתם בו - מלבים יַעַן מָאָסְכֶם, בַּדָּבָר הַזֶּה ומפני שמאסתם בנבואות אמת, ששלחתי אליכם על ידי עבדי הנביאים וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז בחרתם בדרך עקומה. כי הסר מדרך ה', דרכו כבר אינה ישרה. רוצה לאמר: במקום לבטוח בה' וללכת בדרכיו, בחרתם לבטוח בארה"ב, ולהתיישר לפי הוראותיה וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו שמתם ביטחונכם בכוחה של ארה"ב.
יג. לָכֵן, יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה ובגלל חוסר אמונתכם בה' ובנביאיו, יחשב לכם דבר זה לעון קשה כְּפֶרֶץ נֹפֵל תחילת נפילתה של ארה"ב, תהיה כפרצה קטנה בחומת הביטחון. רוצה לאמר: שונאיה יכו בה לעיני כל העולם, מבלי שהיא תוכל לעשות מאומה כנגד זה. כדוגמת שני מגדלי התאומים. שמרוב גובהם נראו כפורצים לרקיע, ובולטים בגובהם מעל שאר גורדי השחקים. ושניהם נפלו בתוך דקות, כאילו יד נעלמה מחצה ומעכה אותם אל הקרקע נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה ופרצה זו בחומת המגן החזקה של ארה"ב, תתרחב ותתגלה לעיני העולם. רוצה לאמר: שארה"ב תמשיך לקבל מכות כואבות שילכו ויתגברו. מכות, שיגמדו את כוח ההרתעה שלה, ויגבירו את קלונה בעולם. תמונת מצב זאת, לא תעלם מעיני רוסיה, שלה יש את הכוח הצבאי והגרעיני היחיד, שיכול להכריע את ארה"ב אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע, יָבוֹא שִׁבְרָהּ ואז תכה אותה רוסיה בפתאומיות, מכה גרעינית גדולה מאד. תחריב את ארצה, ואת כוחה הצבאי תרדוף ותרמוס.
יד. וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים, כָּתוּת לֹא יַחְמֹל דימה הכתוב את ארה"ב לכלי חרס, שיוצר הכלי: הקב"ה. לא יחמול, וישבור ויכתת את הכלי, עד שישוב לעפרו וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ, חֶרֶשׂ, לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד, וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא ובין השברים, לא ימצא שבר בגודל הראוי, לגרוף איתו גחלים מן התנור, או לשאוב מים מן הבור. רוצה לאמר: שה' ישבור את ארה"ב לרסיסים, עד שלא ימצא בה משהו שלם, שניתן להפיק ממנו תועלת כל שהיא.
טו. כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הרי זה מה שאמר לכם ה', זה שנים רבות בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בטחו בי ואז תושעו, מתוך ישיבה, בנחת ובשלווה בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה, תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם; וְלֹא, אֲבִיתֶם וניצחונכם יהיה מתוך שקט ובטחון. ובכל זאת, לא רציתם להאמין בי ובנביאי, שבשרו לכם ישועה כזאת.
טז. וַתֹּאמְרוּ לֹא כִי עַל סוּס נָנוּס, עַל כֵּן תְּנוּסוּן המשיל הכתוב את ארה"ב, לסוסים. שהבוטח בהם, סופו תבוסה ובזיון וְעַל קַל נִרְכָּב, עַל כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם נוח וקל לכם להישען על ארה"ב, שמסייעת לכם בכסף ובסיוע צבאי. אך דעו לכם שלכל דבר יש מחיר. והעצמאות, ויכולת התגובה שלכם לצוררים אתכם מסביב, יוגבלו על ידי האמריקנים. מפני שלהם יש אינטרסים שונים משלכם. ואויביכם ינצלו מצב זה, על מנת לפגוע בכם ביתר קלות.
יז. אֶלֶף אֶחָד, מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד אלף מכם יפחדו מפני גערת אחד מאויביכם. ויש להבין שהכתוב מדבר על תקופת השואה, שלפני קום המדינה, שגם היא בתקופת אחרית הימים. והזכיר זאת, על מנת לרענן את הזיכרון של עם ישראל, שאל להם לשים ביטחונם באף אומה. אלא בה' צור ישראל וגואלו מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה, תָּנֻסוּ ומפני חמשה תימלטו כולכם עַד אִם נוֹתַרְתֶּם, כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר מעטים מכם יוותרו מהשואה, עד שייראו כמו עמוד עץ בודד על ראש ההר וְכַנֵּס, עַל הַגִּבְעָה וכמו דגל בודד, המונף על גבעה.
יח. וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה, לַחֲנַנְכֶם ובעבור שלא שמעתם בקולו, ימתין ה' זמן רב, על מנת לחון אתכם וְלָכֵן יָרוּם, לְרַחֶמְכֶם ובגלל שהתרחקתם כל כך מה' אף הוא ירום וינסוק גבוה, ויתרחק מלחון אתכם. כמי שאינו יכול לראות בצרת אוהבו, עד שתסתיים הגזירה הרעה שנגזרה עליכם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה ולכן יפרע תחילה מן המורדים בו אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ אחרי זה, אף על פי שיתמהמה, אשרי המחכים לו. כי ייוושעו ויזכו לכל הנחמות שהבטיח. כי לא ייפול דבר.
יט. כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב, בִּירוּשָׁלִָם ציין לשבח את העם הנמצאים בציון. ומצאו לנכון להתיישב בירושלים, שהיא גם כינוי לארץ ישראל, על אף כל הקשיים שיהיו בה. ואמר זאת, על מנת לחזק את ליבם, כנגד היורדים לארה"ב לישב על סיר הבשר בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה הבכי והקשיים הזמניים שאתם עוברים, לא ימשכו זמן רב. ובסופו של דבר יסתיים הכל חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ יקדים לענות, בתחילת זעקתך כְּשָׁמְעָתוֹ, עָנָךְ כשתגיע אליו השמועה שאתה עומד לזעוק, כבר יענה לך. כמו שנאמר: "והיה טרם יקראו ואני אענה".
כ. וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר, וּמַיִם לָחַץ זהו הניסיון שמנסה ה' את העם השב לציון, לראות אם אוהבים הם את ארץ ישראל, ומחזיקים בה למרות כל הקשיים. ויש להבין: שאחרי שהארץ הקיאה אותנו לגלות הארוכה, בגלל עוונותינו הרבים. וה' הפיץ אותנו בין עמים רבים. החזרה לארץ ישראל וההתיישבות בה, אינה הליך אוטומטי של קבלה בכל תנאי. אלא מעבר דרך מסננת של קשיים, וניפוי, של כל אלה שאינם ראויים לכך. על כן מלבד הקשיים הביטחוניים, בוחן ה' את אמונתנו בו, ואהבתנו לארץ ישראל, גם בדרך של ייסורים כלכליים וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ ושליחיו של ה', שהם מורי דרך התורה. לא יאלצו להסתתר מפנינו, לאחר שהוכרחו לעשות זאת כשמאמנו לשמוע בקולם. יכנף: מלשון כנף. כלומר – כמו שהעוף מכנס כנפיו, ומצמק את צלליתו בשעה שהוא מתיישב על העץ, ומוסתר בין ענפיו וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ לא תוכל להתעלם משליחיו של ה'. כפי שכשהעוף פורש את כנפיו, ועף בשמים, ועיני כולם רואות אותו. כך יראו כולם את שליחיו של ה', וילכו בדרכיהם.
כא. וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר, מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר: ואז תשמע בקול הנביא. כי הוא ילך מאחוריך, וישגיח על דרכיך, שלא תסטה ימין או שמאל זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ הנביא המשגיח על דרכיך, הוא יוריך את דרך ה' הנכונה כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ כלומר: גם אם תטעה ותסטה ימין או שמאל, הוא ישגיח על דרכיך, ויחזירך לדרך הנכונה.
כב. וְטִמֵּאתֶם, אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ ואז כאשר תלכו בדרך ישרה, דרך ה'. כבר לבד תבחינו בטומאת הדרך הריקנית שהלכתם בה עד עתה. שהיא כעין ציפוי לדבר טמא, שאין בו ממש. למרות שהוצאתם עליו את מיטב כספכם וְאֶת אֲפֻדַּת, מַסֵּכַת זְהָבֶךָ וגם הענקתם לדרך זו חשיבות, שהיא כעין מלבוש למסכת זהב תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה תשליך ותפזר אותם ויהיו בעיניך טמאים, כטומאת הנידה צֵא תֹּאמַר לוֹ יהיו משוקצים בעיניך כצואה, שהטבע משקצהו - מלבים.
כג. וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה ואז כאשר תלך בדרך ה', יביא עליך את כל הברכה אשר הבטיח לך, למען תוכל לזרוע בבטחה. כי ייתן מטר ברכה לכל אחד, לפי צורך הזרע, ולפי צורך האדמה. כי יש שדה שצריך יותר מטר מאחרים, וזרעים שצריכים יותר מטר מאחרים - מלבים וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה, וְהָיָה דָשֵׁן, וְשָׁמֵן תבואתך תהיה מלאה ובריאה, כי תבוא מאדמה דשנה ושמנה יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא, כַּר נִרְחָב צאנך ובקרך ירעו על שטחי מרעה נרחבים.
כד. וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים, עֹבְדֵי הָאֲדָמָה השורים והחמורים המשמשים לעבודת האדמה בְּלִיל חָמִיץ, יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת, וּבַמִּזְרֶה יאכלו תבואה נקייה ומבוררת, לאחר שנופתה מהמוץ. רחת ומזרה: אלה כלים המשמשים להנפת התבואה, על מנת שהרוח תעיף הלאה את המוץ הקל, והגרעינים הכבדים יפלו חזרה ארצה.
כה. וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה, פְּלָגִים, יִבְלֵי מָיִם בדרך משל מתאר הנביא את השפע שיביא ה' לעמו, כדבר שהוא מעל דרך הטבע. כפי שבדרך הטבע, אין המים יוצאים מראשי ההרים. אלא מתנקזים ויוצאים למרגלותיו. כך הדבר בכל מקום בעולם. אבל עבור עמו, יביא ה' מלמעלה, ממנו ישירות, את השפע העצום. ואין מקרא יוצא מפשוטו בְּיוֹם הֶרֶג רָב והשפע הגדול הזה יבוא לאחר שה' ינקום בגוים את נקמת דם עבדיו השפוך בִּנְפֹל מִגְדָּלִים לאחר שיפלו המעצמות הגדולות בעולם.
כו. וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה, כְּאוֹר הַחַמָּה מכיוון, שהחושך מסמל את הגלות והצרות של עם ישראל. בא הנביא ואומר בדרך משל: הנה ימים באים, והלבנה השולטת בלילה, תאיר כמו השמש ותהפוך את הלילה לאור יום. רוצה לאמר: שהצרות והקדרות יסתלקו מעם ישראל. ובמקומם יבוא אור גדול של ישועה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם האור שמסמל את הישועה ואת כל הדברים הטובים, יהיה הרבה יותר טוב. רוצה לאמר: שיהיה שפע שילך ויגדל, ויפתיע גם את האופטימיים הגדולים ביותר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כפי שהיה בשבעת ימי בראשית שאז זרח האור על מציאות חדשה. אף כאן תזרח השמש על תבל חדש, וברואים חדשים. ובאור ההצלחה יתגלה העולם ביופיו והדרו, כאילו נברא מחדש כבימי בראשית - מלבים בְּיוֹם, חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ, יִרְפָּא מדמה את העם בעת ההיא, כמי שנשברו עצמותיו, ועל השבר הוכה במכאובים ופצעים. וצריך תחילה לחבוש השבר הפנימי, ואחר כך לרפא מחץ המכה החיצונית מלבים רוצה לאמר: קודם שישפיע על עמו שפע אין סופי, ירפא אותם תחילה נפשית וגופנית על מנת שיהיו מסוגלים לספוג את הטובה הגדולה הזאת.
כז. הִנֵּה שֵׁם יְהוָה מפני שחירפו את ישראל, ששם ה' נקרא עליהם אמר: הנה ה' שחירפתם בא בָּא מִמֶּרְחָק ממרחק, מכיוון שאמרו אומות העולם, שה' התרחק מעמו, ונטש אותם לחסדי הגוים בֹּעֵר אַפּוֹ, וְכֹבֶד מַשָּׂאָה חרון אפו בוער, לפי כובד משא מחנה אשור, שהוא כינוי לרוסיה. הבאים עם שאר שונאי עמו, למלחמת השמד נגד ישראל. בקהל רב וחיל כבד שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם לא רק שחרה אפו, אלא גם הוציא קללה מפיו וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת ומכיוון שהוציא קללת זעם מפיו, הרי היא יוצאת כאש אוכלת מלפניו, ולא תשוב ריקם, עד אם מילאה את דברו.
כח. וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף, עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה רוחו: דיבורו. רוצה לאמר: שקיללתו של ה' יוצאת מלפניו, כמו נחל שוטף שהרוצה לחצותו לא יוכל להיחלץ ממנו. בגלל עומקו שמגיע עד צואר, וזרמו החזק, ששוטף כל הנקרא לפניו לַהֲנָפָה גוֹיִם, בְּנָפַת שָׁוְא וה' ינער את הגוים כמו בתוך נפה. רוצה לאמר: כמו שבנפה מבררים את הבר מתוך התבן, כך יעשה ה' לגוים. אך הנפה הזאת היא נפת שווא, כיוון שלא יישאר מהם מאומה וְרֶסֶן מַתְעֶה, עַל לְחָיֵי עַמִּים בניגוד לרסן המורכב על לחיי הבהמה שנועד להוליכה בדרך נכונה, לבל תיכשל ימין או שמאל. ימשוך ה' את הגוים כפי שמושכים בהמה, על מנת להכשילם ולאבדם מן העולם.
כט. הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם, כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג אחרי מפלת אויביכם, תשירו שירי שמחה, כפי שאתם שרים בלילה הראשון שבו אתם מקדשים את החג וְשִׂמְחַת לֵבָב, כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, לָבוֹא בְהַר יְהוָה, אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל ותהיה בלבכם שמחה, כמו השמחה של עולי הרגל השרים בהליכתם בליווי כלי זמרה, בדרכם להר הבית, משכנו של ה' א-לקי ישראל, החזק והנורא.
ל. וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ על מנת להבעית את מחנה גוג, הצרים על ישראל, ולהומם מהומה גדולה, כפי שעשה למצרים על ים סוף. "ויהם את מחנה מצרים" וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה ונחת – כמו "וינח בכל גבול מצרים" - רש"י. רוצה לאמר: כפי שהארבה הגיע לכל מקום עד קצה גבול מצרים. כך ירגישו כולם את נחת זרועו של ה' בְּזַעַף אַף בכעס חרון אפו וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה ישרוף גופם ונפשם נֶפֶץ וָזֶרֶם, וְאֶבֶן בָּרָד וישבור אותם בגשם שוטף, וברד כבד כאבנים. כפי שנאמר ביחזקאל: "ונשפטתי אתו בדבר ובדם, וגשם שוטף, ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו, ועל עמים רבים אשר אתו".
לא. כִּי מִקּוֹל יְהוָה, יֵחַת אַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט, יַכֶּה אשור, שהוא כינוי לרוסיה. המשמשת כשבט ביד ה' על מנת להכות בה עמים רבים. לא הבינה, שתפקידה כמקל וכשבט הסתיים, והיא שימשה ככלי להכות בצרי ישראל בכל העולם. על כן, ברגע שהפנתה את כוחה להכות גם את ישראל, הרעים ה' בקולו עליהם על מנת להבעיתם ולהומם.
לב. וְהָיָה, כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה והיה – לשון שמחה. רוצה לאמר: שה' יכה את מחנה גוג, במטה חזק, בעברתו ובחרון אפו. 'מעבר' – מלשון עברה וחרון אף. 'מוסדה' – מלשון יסוד וחוזק אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו, בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת בכל מקום שה' יניח את ידו על אויביו, יהיה דבר זה סיבה לשמחה לישראל. ויבוא לידי ביטוי ביציאה בתופים ובכינורות וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה, נִלְחַם-בה (בָּם) ינער אותם, כפי שמנערים תבואה בנפה. אך בניגוד לנפה רגילה, נפת ה' היא נפת שוא. כי לא יישאר מהם מאומה.
לג. כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה מלכודת פתאים זו של אש בוערת וחזקה, שהכין ה' לגוג ומחנהו, ערוכה מוכנה וחזקה, כאילו הוכנה רק אתמול. למרות שעבר זמן רב מאז הוחל בהכנתה גַּם הוא (הִיא) לַמֶּלֶךְ הוּכָן והכנות אלו, של אבדון, באש וגופרית, נעשו גם לארה"ב. שעד לנפילתה, היה שליטה מלך העולם הֶעְמִיק הִרְחִב; מְדֻרָתָהּ, אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה ובגלל שאוכלוסייה רבה עתידה להישרף בהם, לכן העמיק והרחיב את מקום המדורה, על מנת להוסיף עצים רבים, רוצה לאמר: שעל מנת להשמיד אוכלוסייה רבה, הגביר את ייצור הנשק הגרעיני שישמש למטרה זו נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית, בֹּעֲרָה בָּהּ ורוח ה' תנפח בה, כמו נחל גופרית על מנת להוסיף כוח לאש.