קוד: ישעיהו לה בימינו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: זינדני יחזקאל
אל:
ישעיה ל"ה
א. יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה שמחה כפולה! על ארץ ישראל, שהיא עד עתה כמדבר וציה, ועל הפיכת אדום למדבר שממה. כפי שהושיע ה' את עמו, והפיל תחתם עמים אחרים, גדולים וחזקים. כמובא - בישעיה מג – ג: "כי אני ה' א-לקיך, קדוש ישראל מושיעך, נתתי כפרך מצרים, כוש וסבא תחתיך". כך עניין כפרת אדמת עמו. "ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו" - דברים לב- מג. שעל ידי הפיכת אדמת אדום, שהיא רוסיה לארץ מדבר וציה, כיפר על אדמת עמו. ובזה מתבאר עניין "יששום" שהוא לשון רבים. שהוא מצד אחד הפרחת השממה, ומצד שני הענשת אויביהם וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת ובשורות טובות יגיעו גם מהערבה. שמעתה, פרחים ריחניים יחליפו את הקוץ והדרדר ששלטו שם.
ב. פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל פריחת המדבר, מהווה בשורה משמחת ומפתיעה אַף גִּילַת וְרַנֵּן מכיוון שעניינה של "גילה", היא שמחה פתאומית, על חידוש טוב ומפתיע. טבעי הדבר, שיש ירידה לאחר מכן. אבל כאן מדגיש הפסוק, שהגילה והרינה לא יפסיקו. מכיוון שהקב"ה לא יפסיק להפתיע את עמו בדברים טובים ומשמחים כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ כבוד, השמור למעצמות השולטות בעולם, ניתן לה הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הדרם ותפארתם של האומות המכובדות שבעולם, ניתן לעמו ישראל הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ אומות העולם יראו וישתוממו, על גודל הכבוד וההדר שה' מנחיל לעמו. "המה" מיוחס לגוים. כפי שנאמר - במיכה ד- י"ב: "והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו".
ג. חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת הנביא פונה לחזקים באמונה בה', ואומר: פרסמו והודיעו ברבים, את דבר ישועתו הקרובה של ה'. ועל ידי זה, תחזקו את אותם חלקים בעם ישראל, שהצרות שלפני הגאולה, שהן הכרחיות מסיבות השמורות עמו, עלולים לרפות את ידיהם וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ ואף אלה שהחזיקו מעמד עד עתה. אבל מכיוון שרואים שעברו עידן ועידנים, ודברי הנביאים על הגאולה לא נתקיימו, ועל כן הם ממהרים להכזיב. לכן גם אותם צריך לחזק.
ד. אִמְרוּ, לְנִמְהֲרֵי לֵב, חִזְקוּ, אַל תִּירָאוּ ולאלה שליבם לא עומד להם, והוא פועם בחוזקה מפחד הצרות. ועל כן אצה להם הדרך, ומסיקים מסקנות מרחיקות לכת. אמרו להם: החזיקו מעמד, אל תיראו הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם, נָקָם יָבוֹא גְּמוּל אֱלֹהִים, הוּא יָבוֹא וְיֹשַׁעֲכֶם הנקם בגוים, שהיא חרב נוקמת. והגמול – שהיא הישועה לעמו, קשורים יחד. אומר הנביא: האיחור בפעמי הישועה, זה בגלל שמצד מעשיכם, עדיין אינכם ראויים לה. והצרות שאתם סובלים מהגוים, ממלא את סאת עוונותיהם מצד אחד, ומנקה מעוונותיכם מצד שני. לכן, כשתתמלא סאתם, יהיה זה גם זמן ישועתכם. ואז ינקום בהם ה', על כל העוולות שעשו לכם, מאז היותכם לעם ועד עתה.
ה. אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים אז יראו ויבינו את מהלכי ה', כל אלה שלא האמינו בהשגחה העליונה. ויידעו, שהסתובבו כסומים באפילה עד עתה וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה וגם אלה שסירבו לשמוע בקול נביאי ישראל, ומורי הדרך שבאותו דור. ייתן ה' להם רוח נכון, ליראה אותו.
ו. אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ עם ישראל, שהם עד עתה כמו פסחים וחלשים. יהיו מעתה, זריזים לעבודת ה' ועשות מצוותיו וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם ולשונם של ישראל, שאיבדו את ביטחונם העצמי, והיו כאילמים בין הגוים, שומעים חרפתם ולא משיבים. תפצח כעת ברינה, ותשיר לכבוד ה' המושיע אותם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה דומה ישועת עם ישראל, לבקיעת מים במדבר היבש והצחיח, ולהיווצרות נחלים בערבה. בניגוד גמור לטבע.
ז. וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם בדרך משל, אומר הנביא ששפלותם של עם ישראל בין הגוים, תיהפך לממשל רב בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא וכפי שהתנין רובץ בשלווה בלי פחד מאויבים, מוקף בירק הצומח על מבועי מים. כך ימצאו את עצמם עם ישראל. נחים בשלווה בארצם, בביטחון מוחלט, ובשפע רב.
ח. וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ בדרך משל, השווה הכתוב את הקשיים שהערימו הגוים, בדרכו של כל יהודי לשוב למולדתו, במשך כל הדורות. לקושי של אדם בודד, שצריך לחצות את המדבר הגדול והצחיח, ללא מסלול ודרך, בדרכו ליעדו. וכעת נפתחה הדרך והיא סלולה ונקייה ממכשולים וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ בניגוד לישמעאלים ההולכים בשיירות במדבר לקבר נביאם, ואשר הם קוראים לה דרך הקודש לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא כי ההולכים בדרך הקודש, ישמרו את עצמם מכל טומאה וְהוּא לָמוֹ כי הדרך הזאת מיועדת לעם ישראל, העוורים והפיסחים, גאולי ה', השבים מארצות גלותם הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים, לֹא יִתְעוּ אף על פי שההולך בדרך המדבר מצטרף לשיירה, שמומחה בדרכי המדבר מוביל אותה. אומר הנביא, על דרך המשל: שבדרך הזאת לארץ ישראל, גם יחידים, ואפילו אווילים, שאינם מבינים כלום בדרכי המדבר, לא יתעו.
ט. לֹא יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה אומר הנביא על הדרך המשל. שאילו אריה, שהוא מלך החיות היה יושב על פרשת דרכים היה דבר זה משבש ומעכב הולכי דרכים, וסילוקו משם היה פותר את הבעיה, ופותח את הדרך. כך המעצמות הגדולות, שהם מלכי העולם, לא יפריעו יותר לעם ישראל להתיישב בארצם. כי יאבדו מן העולם, ומדרכם של ישראל וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל יַעֲלֶנָּה ואויבי ישראל מסביב, שהמשילם לחיות טרף. לא יעלו על המסלול, ולא יפריעו יותר לעמו לֹא תִמָּצֵא, שָׁם הם לא יהיו בנמצא, כי ישמיד את כולם וְהָלְכוּ, גְּאוּלִים באין מחריד.
י. וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן עם ישראל, אשר ה' יפדה אותם מכל צריהם וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה בניגוד לזמנים, שהיו אויביהם מסביב. ובאו לארצם, עם חשש כבד ממלחמות ופיגועים וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל רֹאשָׁם כפי השמחה שהייתה להם מימות עולם, בצאתם ממצרים, שה' היה הולך לפניהם יומם - שמות י"ג. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה הששון והשמחה, ירדפו אותם לכל מקום. ויניסו מהם, כל סימן ליגון ואנחה.