קוד: יחזקאל כט בימינו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: זינדני יחזקאל
אל:
יחזקאל כ"ט
א. בַּשָּׁנָה, הָעֲשִׂרִית למלכות צדקיהו. שנה לפני החורבן בָּעֲשִׂרִי, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בשנים עשר לחדש טבת, כי חדש ניסן הוא ראש חודשים בכל מקום בתנ"ך הָיָה דְבַר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר יש להבין שהתאריך - יום וחדש, שבו ניתנה הנבואה, קשורה לקיום וביצוע הנבואה דווקא בתאריך זה. וניתן ללמוד עניין זה, מבנין אב בפרק כ"ד ביחזקאל. כיוון שהופיע ה' בעשירי בטבת וציווה על יחזקאל הנביא לכתוב את היום הזה, שבו סמך מלך בבל על ירושלים.
ב. בֶּן אָדָם יחזקאל הנביא שִׂים פָּנֶיךָ, עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לשון פורענות, ואל נשיא ארה"ב פונה הכתוב, שמצרים אחד משמותיה וְהִנָּבֵא עָלָיו על נשיא ארה"ב וְעַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ כולה בלשון נקבה – דהיינו על כל עדת ארה"ב.
ג. דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ נבואה קשה, דבור - לשון קשה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה שבמאמרו הכל מתקיים הִנְנִי עָלֶיךָ הנה אני בא, להלחם עמך פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם נשיא ארה"ב הַתַּנִּים הַגָּדוֹל כינוי לארה"ב הגדולה. תנים - תנין הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו מתרווח ביהירות, בארצו העשירה אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי אשר אמר: חכם אני ונבון, ובחכמתי כי רבה, עשיתי את כל העושר הזה. יאור - עושר.
ד. וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ אתן ווים בלחייך. דומה הדבר לדייג כשתופס דג בקרס, מושך אותו בעזרת החוט כרצונו, ויקחהו לאשר יחפוץ. רוצה לאמר: שיגרום הקב"ה לארה"ב דבר שיפגע בגאווה הלאומית, או באינטרסים האמריקנים, ויאלץ אותם להוציא את צבאם למלחמה וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ אדביק את עמך, בהתלהבות שלך לצאת למלחמה וְהַעֲלִיתִיךָ, מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ מאחר והמלחמה המתוכננת לו, קרובה לארץ ישראל, הרי עליה היא בשבילו וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ, בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק מלמד שנשיא ארה"ב, יצליח לשכנע את עמו בנחיצות המלחמה.
ה. וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה כדגים המושלכים ליבשה, ויש להבין שפרק זה קשור לנבואת ירמיהו בפרק מ"ו. שם מתאר הנביא את תבוסת ארה"ב באזור נהר פרת, כשלב מקדים לפני נפילתה בבית אוֹתְךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ שכולם חייבים בדין עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל דרך המשל: כמו שהשדה מחוץ לעיר, כך אזור נהר פרת מחוץ לארה"ב לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ כשהתבוסה טוטלית, אין אוסף ואין מקבץ למתים לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה אתן אותך בידי אויביך, ויפלו פגריך בשדה המלחמה, ולא יובאו לקבורה, כי יישארו בביזיון על פני האדמה, ויהיו מאכל לחית הארץ ולעוף השמים. כאן המקום להסביר את הקשר, שבין חית הארץ ועוף השמים, לעניין הזמן. לומדים פסוק זה מבניין אב בפרק י"ח בישעיה, וכך כתוב שם: 'וְקָץ עָלָיו הָעַיִט, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף'. קשר את עוף השמים לתקופת הקיץ 'וקץ' ואת בהמת הארץ לחורף 'תחרף', והנה רואים אנו שתבוסת ארה"ב באזור נהר פרת קשורה לחורף, כמו שביארתי בתחילת פרק זה, שמלחמה זאת קשורה ל - י"ב בטבת, וחדש טבת כידוע הוא בתקופת החורף, וכאן המקום לציין, שזה המקום היחיד בתנ"ך שמוזכרת חית הארץ לפני עוף השמים.
ו. וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה נאמן לשלם גמול יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל בגלל היותם משענת שבירה, משענת לא אמינה לישראל, ויש להבין מה טענה זו שיש לקב"ה נגד ארה"ב: למדנו בפרק הקודם פרק כ"ח פסוק י"ד שנתן ה' לארה"ב את כל הכוח הכבוד והיקר, על מנת לעזור לעם ישראל בעת החדשה, אחרי גלות ארוכה, ושואה נוראה, כשקמו מאפרם להקים להם בית בארץ אבותם, והם, האמריקנים, הפרו את הברית, ולחצו את עם ישראל למען אינטרסים כלכליים ומדיניים.
ז. בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ בטחו בך כאדם הנשען על מקלו, ואילו אתה נשברת כקנה החלש וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף כקנה הנשבר, הפוצע את כתפו של הנשען עליו וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר מכיוון שבטחו בך, ונשברת וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם אילצת אותם, לסמוך על עצמם.
ח. לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ, חָרֶב הנה אני מביא עליך מלחמה וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ, אָדָם וּבְהֵמָה ככריתה שאין צמיחה אחריה, רוצה לאמר שישמיד את יושביה, אדם ובהמה.
ט. וְהָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה שממה מאין יושב, וחרבה מהרס עריה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה הנאמן לשלם גמול יַעַן אָמַר יְאֹר לִי, וַאֲנִי עָשִׂיתִי יען אמר: אני לבדי בניתי ועשיתי, ומתכחש לבוראו שהכין הכל מראש עבורו.
י. לָכֵן לשון שבועה הִנְנִי אֵלֶיךָ, וְאֶל יְאֹרֶיךָ הנה אני בא להלחם נגדך, ונגד ממלכתך העשירה וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה אתן את ארה"ב לחורבן גדול ולשממה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה, וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ מצפון ועד דרום.
יא. לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם מגודל השיממון, לא תתיישב על ידי בני אדם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ הזכיר בהמה: כדי ללמדנו, על גודל השיממון. לפי שבהמה יכולה לחיות בתנאים קיצוניים, שאין בני אדם יכולים לעמוד בהם וְלֹא תֵשֵׁב, אַרְבָּעִים שָׁנָה פתח אתם חשבון קדומים, וכעת נגזר עליהם ארבעים שנות גלות. ומפרש רש"י: ששלוש פעמים נזכר בתורה הפרות הרקות והרעות והשבולים הרקות, הרי ארבעים ושתים. ולא היה להם אלא שתים, שנאמר כי זה שנתיים הרעב... ומשירד יעקב למצרים פסק הרעב, שהרי בשנה השלישית זרעו, שנאמר: 'וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה'. לכן נפרעו להם הארבעים עכשיו, כיוון שארה"ב של היום, היא גלגולה של מצרים הקדמונית.
יב. וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת החורבן וההרס יחזיר את ארה"ב אחורה בזמן, ותהיה דומה לאחת מהארצות המפגרות וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה, אַרְבָּעִים שָׁנָה החורבן בכל ערי ארה"ב יהיה דומה, ונגזר עליהם להיות במצבם זה ארבעים שנה וַהֲפִצֹתִי אֶת מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת כיוון שהורגלו לשלטון, יפזר אנשיה בין העמים. שזה בדוק ומנוסה, להכניע את הגאווה ויצר השלטון.
יג. כִּי כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה בא הכתוב, להוסיף על דבריו הקודמים של ה' מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם, מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה בתום גזירת ארבעים השנה, יתפורר ויעלם זכר השלטון על העמים שהיה טבוע באבותם, ויקום דור חדש למציאות חדשה בעולם: מלכות ישראל, בנשיאות מלך המשיח.
יד. וְשַׁבְתִּי, אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם כיוון שנמצא בה זכות העזרה לעם ישראל בעת החדשה, זכו ושבו לארצם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס, עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם שיבתם תצטמצם, אל המקום אשר בו נתהווה העם בראשית דרכו, וזהו החוף המזרחי של ארה"ב וְהָיוּ שָׁם, מַמְלָכָה שְׁפָלָה השבים אליה, יקימו מדינה קטנה, חלשה, ובלתי חשובה.
טו. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה תהיה חלשה, מכל אומות העולם וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם ולא תהיה עוד ראש לגוים וְהִמְעַטְתִּים אשמיד את רוב העם, והנשארים לא יתרבו כבעבר לְבִלְתִּי, רְדוֹת בַּגּוֹיִם למען לא יהיה להם בעתיד, היכולת לשלוט בגוים.
טז. וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן כיוון שישראל שמה מבטחה בארה"ב, הרי זה "כאלוהים אחרים" על כן תלה בה הכתוב עון, המזכיר עוונות קדומים בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם שהיה לעם ישראל לבטוח בקב"ה וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה מקיים את דברי הנבואה הזאת.
יז. וַיְהִי לשון צער בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה למלכות נבוכדראצר בָּרִאשׁוֹן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ בראש חדש ניסן הָיָה דְבַר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר דבר נבואה לאמר.
יח. בֶּן אָדָם יחזקאל הנביא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הֶעֱבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבֹדָה גְדוֹלָה אֶל צֹר במלחמת העולם השנייה, השתתפה רוסיה במאמץ המלחמתי עם ארה"ב, כדי למגר את החיה הנאצית כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח, וְכָל כָּתֵף מְרוּטָה מגודל המאמץ והעבודה וְשָׂכָר לֹא הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ, מִצֹּר, עַל הָעֲבֹדָה, אֲשֶׁר עָבַד עָלֶיהָ כידוע, אחרי מלחמת העולם השנייה, פתחה ארה"ב במבצע סיוע רחב היקף לבעלות בריתה, כולל גרמניה אטליה ויפן, שארה"ב נלחמה נגדן, תוכנית זו נקראה תוכנית מרשל, ורוסיה לא נכללה בתוכנית הסיוע.
יט. לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה והבטחה הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הנה אני נותן לנשיא רוסיה אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אני נותן את ארה"ב בידו וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ אני נותן את עמה בידו וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ, וּבָזַז בִּזָּהּ כל העושר של ארה"ב, ייפול בידו וְהָיְתָה שָׂכָר, לְחֵילוֹ שאין הקב"ה מקפח שכר כל ברייה.
כ. פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר עָבַד בָּהּ שהרי פעולה זאת שעזרו לארה"ב, הביאה להצלה של השארית מן היהודים, שהיו מועמדים להשמדה בידי הנאצים נָתַתִּי לוֹ אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם למדנו כאן מדרכי הקב"ה, שנתן לאומות העולם להבין שהוא אדון הכל, ואת אשר ירצה יעשה, ואין מי שימחה בפניו, ובפעולה זאת, שנתן ה' את ארה"ב בידי רוסיה, נתן דוגמא של מידה כנגד מידה. שהרי ארה"ב לחצה את ישראל לוויתורים לאויביה ללא הפסק, מראשית היווסדה של ישראל בעת החדשה, ועד לנפילתה היא בידי רוסיה אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי שרצו להפר את שבועתו של ה' לעמו, בירושת ארץ ישראל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה לשון שבועה.
כא. בַּיּוֹם הַהוּא בכל מקום שכתוב 'ביום ההוא' כוונת הכתוב לאחרית הימים, ואין הכוונה ליום מסוים, אלא: לתקופה. ותקופת אחרית הימים התחילה ב-1917- למניינם, ופענוח תאריך זה קשור לפרקים ז' ו- י"ב בדניאל אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל התקשו המפרשים בפרוש פסוק זה, כיוון ששייכו מאורע זה לעבר, שהכה נבוכדראצר מלך בבל את מצרים. ושאלו המפרשים: מה צמח קרן 'ישועה' לישראל באותו זמן? שהרי שמונה שנים קודם לכן, הגלה מלך בבל את ישראל מארצם. אלא, נבואה עתידית זו לא הייתה שייכת לבבל של אז, אלא לבבל 'רוסיה' של היום. ובאותו זמן שרוסיה תכה את ארה"ב, יושיע ה' את עמו ישראל שלא יינזק וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה, בְּתוֹכָם כשיראו שנתקיימה נבואתך זו, יאמינו גם לכל שאר הנבואות שעתידות להתרחש וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יְהוָה גוזר ומקיים.