מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
האם יהודה התכוון ללכת לזונה?
מעשה שקרה אתמול.
יצאנו שלושה חברים. בשלב מסוים דיברנו על זנות, האם מיסודה הוא טוב, או שמא היא פסולה מעיקרה. בהקשר זה אמרתי שאגב בתנ"ך יהודה הלך לזונה (בלי שזה ישקף את דעתי שכך צריכה להיות הנורמה, ההפך, אני הזכרתי את הזונה שהתאבדה לפני חודש כדי להראות שזה עיסוק בעייתי). אז התפרץ לעברי חברי משכבר, בחור חרדי, ואמר – מה פתאום, הוא התכוון להינשא לה! כשאמרתי שאין יסוד לזה בכתובים הוא ממש התעצבן והתחיל לדבר בשצף קצף – אני לא מבין כלום, התפיסה שלי רדודה וכן הלאה. אמרתי – טוב, אנחנו לא מסכימים, לגיטימי. אך הוא המשיך בהשתלחותו שאני לא מבין דבר. מאוחר יותר הוא אף יטען שאני מנסה לכפות עליו את דעתי, בעוד זה היה בדיוק להפך (טוב, על נטיית ההיפוך של הטועים דיברו ואף אני דיברתי לא מעט). בשלב מסוים שאלנו אדם דתי נוסף שהיה שם, והוא אמר שעל פי הפשט אכן יהודה חשב שהוא הולך לזונה (כמובן שתמר לא הייתה באמת זונה, לא על זה דובר). יצוין, כי אני קיבלתי שיתכן שיש מהמפרשים שפירשו זאת כנישואין, אך לא כך עולה מהפשט, אך דבריי לא התקבלו.
חזרתי הביתה ובדקתי האם לדעה זו יש מקור וגיליתי שאכן יש, מאתר חב"ד:
"בעיון מעמיק ומרתק במפרשים, הן בנגלה והן בנסתר, ניתן לראות שלא היה שום איסור בקשר שבין יהודה לתמר, שכן לפני מתן תורה מצוות ייבום חלה לא רק על אח הנפטר אלא גם על האב, וכמו כן היו קידושין ביניהם (נתינת הטבעת כעירבון הוא מקור לקידושין בטבעת)...".
http://abc770.org/article/node/5105
אני חושב שהדעה הזו היא עיוות חמור של הכתובים. בשום מקום לא נאמר שהיה כאן אקט של קידושין, ומהסיפור עולה לגמרי אחרת! כמובן שאשמח אם יובהר לי אחרת.
ויותר מכך, אני חושב שזהו עיוות סיסטמטי, שבו מנסים חז"ל ורבנים ליפות את מעשיהם של גדולי האומה, כפי שגם אמרו – "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" (ואני אומר: כל האומר "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" אינו אלא טועה...), והדברים ידועים.
ועוד אני חושב, שאם דעתך גורמת לך לחמת זעם על-לא-עוול, הרי שבהכרח משהו שגוי ומעוות בה, שהרי דברי חכמים בנחת נשמעים.
וגם איני יכול שלא להביא בהקשר זה ציטוט מהברית החדשה, שנראה לי רלוונטי, ואף על פי שעצם הבאתו כנראה תוריד מתומכי:
אל הרומיים 10 2: כי מעיד אני עליהם שמקנאים לאלהים אבל לא-בדעת.
במקרה הזה אני מסכים עם הנאמר.