יבנה מול ביתר

קוד: יבנה מול ביתר בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: סימה שרייבר

אל:

בס"ד
יבנה מול ביתר

אבות ו י
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא
פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם
אָמַר לִי
רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה
אָמַרְתִּי לוֹ
מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי
אָמַר לִי
רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת
אָמַרְתִּי לוֹ
אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד
שֶׁנֶּאֱמַר בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ
בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה
בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ בַּקָּבֶר
וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ לָעוֹלָם הַבָּא
וְאוֹמֵר לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם י-הוה צְ-בָאוֹת:

האם התשובה ראויה?
האם נכון לדחות אדם שמבקש תורה, בתואנה "אנוכית" שמבקשת לטפח בלעדית את תורת עצמו וטובתו?

באחרית ימיו, ריב"ק ויתר לכאורה על תורתו בגלל גזירת הרומאים...
ע"ז יח א
תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו
אמר לו חנינא אחי (אחי) אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך
אמר לו מן השמים ירחמו
אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש
אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא
אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים
אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי
אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור...

ל"סיפור" הנ"ל יש שתי גירסאות במדרש סדר אליהו:
פרק יח זוטא פרק א
פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום ושנת בצורת הייתה
מצאני קודיר אחד פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום
ומצאני כשדור אחד
ונתן לי שלום ולא היה מכיריני
אמר לי רבי מאיזה מקום אתה
אמרתי לו בני מיבנה אני ממקום חכמים ורבנים אמר לי רבי מאי זה מקום אתה
אמרתי לו מיבנה גדולה אני מעיר חכמים ורבנים
אמר לי רבי בא ושב במקום שאני מראה אותך ואני נותן לך חטים ושעורים ופול ועדשים וכל מיני קטניות כולן
אמרתי לו בני אפילו אתה נותן לי אלף אלפי אלפים דנרי זהב אין אני מניח מקום תורה והולך אני במקום שאין בו תורה אמר לי רבי בא ושב במקום שאני מראה אותך ואני נותן לך חטים ושעורים ופולים ועדשים וכל מיני קטניות
אמרתי לו בני אם אתה נותן לי אלף אלפים דינרי זהב איני מניח את התורה ודר אני במקום שאין בו תורה
אמר לי רבי מפני מה אמר לי רבי מפני מה
אמרתי לו לפי שכל אותן בני אדם שאתה רואה בעולם הזה שמספיקין ועומדין במקומה ואין בהן דברי תורה לאחר שעה מיתין והולכין להן לפי שאין מלוין אדם לבית עולמו אלא דברי תורה בלבד שנאמר (דברים כד יג) הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי י-הוה אֱ-לֹהֶיךָ:
(ישעיה נח ח) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד י-הוה יַאַסְפֶךָ:...
בוא וראה כמה גדול פשיעה של תורה
שלא חרב העולם בראשונה אלא בפשעה של תורה
ולא חרבה ירושלים ולא חרב בית המקדש אלא בפשעה של תורה
שנאמר (מיכה א ה) בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלוֹא שֹׁמְרוֹן וּמִי בָּמוֹת יְהוּדָה הֲלוֹא יְרוּשָׁלִָם:
ואין זֹאת אלא תורה
שנאמר (ירמ' ט יא) מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי י-הוה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר:
(יב) וַיֹּאמֶר י-הוה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ: אמרתי לו בני
לא חרב עולם אלא מפני פשעה של תורה
ולא חרבה ארץ ישראל אלא מפני פשעה של תורה
וכל צרות הבאות על ישראל שגדול ורב הוא לפני הקב"ה פשעה של תורה
מפני שהיא שקולה כנגד כל העבירות שבעולם
שנאמר (מיכה א ה) בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלוֹא שֹׁמְרוֹן וּמִי בָּמוֹת יְהוּדָה הֲלוֹא יְרוּשָׁלִָם:
ואין זאת אלא תורה
שנאמר (ירמ' ט יא) מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי י-הוה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר:
ואומר (שם שם יב) וַיֹּאמֶר י-הוה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ:
ברוך המקום ברוך הוא שבחר בכם מתוך שבעים לשונות ונתן בכם חכמה ובינה ודיעה והשכל שתהיו בטוחין בו בכל שעה ושעה אמר לי רבי ברוך ה' שבחר בכם משבעים לשונות ונתן לכם את התורה שאתם בוטחים בו בכל מקום

בעל סדר-אליהו לא מסכים עם ריב"ק – לכן הוא מעלים את שמו מה"סיפור", ומספר בגוף ראשון "בדידי הוה עובדא",
אבל הוא מכבד מאד את ריב"ק, לכן ה"תוכחה" מוסתרת ומוגשת בלשון נעימה.

1. בעל סדר-אליהו מגלה את שם העיר שהיא "מקום חכמים ורבנים" – יבנה,
כלומר, מדובר פה בפולמוס "יבנה – ביתר" / רק תורה – או תורה עם לאומיות / ריב"ק – מול רבי עקיבא וכו'

2. האדם שפגע בריב"ק היה יהודי,
האדם שמצא את בעל סדר-אליהו היה גוי, זה מודגש בהתחלה בכינוי קודיר וכשדור, ובסוף: אמר לי רבי ברוך ה' שבחר בכם משבעים לשונות ונתן לכם את התורה שאתם בוטחים בו בכל מקום, זה היה גוי שאהב יהודים והאמין בתועלת שתצמח לו מתורתם...
כוונתו של בעל סדר-אליהו לומר, שהתשובה שהשיב ריב"ק ליהודי נכונה רק ביחס לגוי...
עניין זה נרמז גם במשפט: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
שמזכיר את לשונו של בלעם הקוסם (קסמא?) לשליחי בלק הגוים:
(במד' כד יג) אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי י-הוה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר י-הוה אֹתוֹ אֲדַבֵּר:

3. הנימוק של ריב"ק "אנוכי", טובת האדם עצמו,
הנימוק של בעל סדר-אליהו הוא גם אישי וגם לאומי (ר' במדרש בהרחבה), כלומר יש מקום לאסכולת יבנה וגם לאסכולת ביתר...