קוד: "מגילת איכה - פירוש ישראלי חדש" מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: חגי הופר
אל:
מגילת איכה – פירוש ישראלי חדש/ ביקורת מאת חגי הופר
"מגילת איכה – פירוש ישראלי חדש" מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, בית אביחי וידיעות, 2017, 272 עמ'.
כששמעתי לראשונה – מלוח מודעות, לא פחות – על הספר החדש של זקוביץ ושנאן על מגילת איכה שמחתי מאוד. אני חובב תנ"ך וזכורים לי לטובה הספרים הקודמים על פרקי אבות (רק שנאן) ויונה. אצתי רצתי אם כך להשקה, שהתקיימה בבית אביחי בשבוע בעבר (29.6.17). ובאמת הייתה השקה יפה, הן מבחינת הדוברים והן מבחינת הליווי המוסיקלי של שולי נתן, שגם שרה בסוף את שירה "ירושלים של זהב".
וכך פניתי לספר עצמו. בהקדמה הלא ארוכה מדי מובא כל מה שצריך לדעת על המסגרת הכללית של המגילה, זמן חיבורה המשוער וכן הלאה. בהמשך מופיע הטקסט עצמו, וגם כאן, כמו בספר הקודם, לכל פסוק מוקדשים שני עמודים (בדרך כלל, פרט לפסוק הראשון כאן), כשתחילה התייחסות אליו מבחינה מקראית, וכנראה על החלק הזה אחראי זקוביץ, הפרופסור למקרא, ואחר-כך התייחסות האגדה אליו, וכן הופעתו בתרבות ימינו ובפיוטים הרבים, כשלחלק הזה כנראה אחראי שנאן, הפרופסור לספרות האגדה, בסיוע עוזרת המחקר מיטל בלומנטל גורדון (שגם הנחתה את ערב ההשקה).
אבל למעשה, אני חושב שזקוביץ כתב אף הרבה מהחלק של שנאן, שכן מופיעים אף בחלק זה ניתוחים מקראיים רבים. ממקור מסוים שלא אחשוף שמעתי, כי שנאן לא כל-כך רצה להשתתף בכתיבת הספר הזה, ואולי החיסרון המסוים של ספרות האגדה בנושא גרמה לכך (אם הנתון אכן אמיתי).
אבל כאן אני מגיע לנימת אכזבה מסוימת. שכן פירושו של זקוביץ הולך על דרך השוואת כמעט כל מילה למקומות אחרים בהם היא מופיעה, וכך מופיעים מאות רבות של פסוקים בספר, מלבד פסוקי איכה עצמם. אני מניח שמבחינה מחקרית זה חשוב, וכן יש להעריך את ידענותו הרבה של זקוביץ בכל מרחבי התנ"ך, אך לקורא הפשוט זה, אפעס, קצת משעמם. ואני חושב שרק ההשוואות האלה תופשות כרבע מהספר.
דבר שני הוא שהמגילה עצמה היא בעצם לא כל-כך מעניינת, בעיניי לפחות. יש בה כמה פסוקים יפים, אך הם לא רבים. בהם אגב אפשר למנות את אלה (ובכל זאת, אלה רק חלק, ומטעמי האישי):
הפתיחה: איכה א1: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס".
איכה ב19: "קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות" .
איכה ג22-23: "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. חדשים לבקרים רבה אמונתך" .
הנדרש יפה: איכה ג40: "נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה'" .
הנדרש יפה: איכה ג44: "סכותה בענן לך מעבור תפלה" .
המזעזע: איכה ד10: "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי" .
וסיום התקווה: איכה ה21: "השיבנו ה' אליך ונשוב חדש ימינו כקדם" .
ואני אישית אוהב גם את: איכה ג27: "טוב לגבר כי ישא על בנעוריו וגו'...".
דבר שלישי, המגילה עצמה די מדכאת ועוד מקשרים אותה לכל אסונות ישראל עד מוראות השואה. לא חומר קריאה משמח.
ובכל זאת, למרות הבעיות, זהו ספר ראוי מאוד, שניכר שהושקעה בו עבודה רבה ויצירתיות. הוא גם מוגש בצורה אלבומית נאה ועשרות יצירות אמנות הקשורות לנושא מעטרות אותו, חלקן נוצרו במיוחד עבור הספר. כל זה תורם להנאה.
לסיכום, אם כן, ספר לא חף מבעיות, אינו מרתק כפי שציפיתי, אך עדיין יצירה מרשימה, שגם למדתי ממנה דבר אחד או שניים (או יותר). כדאי לנסות.