מאת: חגי הופר
תשובה למאמר של גדי איידלהייט כאן:
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2010/10/portion-lech-lecha-5771.html
אבן עזרא על בראשית יב:
והכנעני אז בארץ — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:
א. הפירוש השני הוא למשכיל, מכאן ניתן להבין למי מיועד הראשון – ללא משכיל.
ב. ובאמת, אין לקבל ההצעה הראשונה, כאילו "אז" נאמר על העבר. בשום מקום בתורה לא מוזכר דבר כזה, וטורחים להזכיר לנו גם את מוצאם של הזמזומים:
דברים ב
יז וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. יח אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-גְּבוּל מוֹאָב, אֶת-עָר. יט וְקָרַבְתָּ, מוּל בְּנֵי עַמּוֹן--אַל-תְּצֻרֵם, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא-אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן לְךָ, יְרֻשָּׁה--כִּי לִבְנֵי-לוֹט, נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה. כ אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב, אַף-הִוא: רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ, לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים, יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. כא עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים; וַיַּשְׁמִידֵם יְהוָה מִפְּנֵיהֶם, וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. כב כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת-הַחֹרִי, מִפְּנֵיהֶם, וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כג וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים, עַד-עַזָּה--כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר, הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם.
אבל כן מוזכר בהרחבה גורל הכנענים בעתיד. למה לאלץ פירוש בלתי אפשרי כמעט, כאשר המובן מאליו זועק אליך?
ולתהייה איך העורך איפשר שגיאות כאלה - אז ראשית, ההיגיון בימים ההם היה כנראה שונה. אך שנית, וחשוב יותר, למעשה מבחינתו אין כאן כלל שגיאה! כי למען האמת בשום מקום בתורה ובתנ"ך לא נאמר שתורת משה היא חמשת החומשים המוכרים לנו, ושהם ניתנו לו ישירות מהשמיים. זוהי דעת חז"ל בלבד! ואין לה על מה לסמוך. אך למען אשרורה, כאמור, עושים תעלולים פרשניים.
לבסוף, מהמקומות האחרים שמזכיר האבן עזרא ב"סוד שנים עשר" אפשר בקלות להבין שהוא מדבר על מקומות שנראים מאוחרים לתורה. אין איך להבין זאת אחרת.
וכן צריך לומר, הוא אומר שהמשכיל הוא משכיל שלא מקבל את עקרון תורה למשה מסיני. זה לא יתכן! בשום מקום לא מצאנו ביטוי כזה. המשכיל הוא ודאי המשכיל המאמין. אני בספק בכלל אם אבן עזרא היה יכול לקרוא ללא מאמין "משכיל", אלו שני הפכים מבחינתו.